Commentaire sur Le Deutéronome 8:19
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃
Or, si jamais tu oublies l’Éternel, ton Dieu, si tu t’attaches à des dieux étrangers, que tu les serves et que tu leur rendes hommage, je vous le déclare en ce jour, vous périrez!
Sforno on Deuteronomy
והיה אם שכוח תשכח, this will happen if you attribute your success to your own efforts instead of giving credit to G’d and thanking Him for it by blessing Him.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Or HaChaim on Deuteronomy
אבד תאבדון כגוים, "you will most certainly perish, just as the nations, etc." Why did Moses repeat the word אבד תאבדון? Besides, why did Moses have to illustrate this by a comparison to other nations? Moreover, why did he repeat himself another time at the end of verse 20 with the words כן תאבדון, "so you will perish?"
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Rav Hirsch on Torah
V. 19. והיה. Es bedarf, wie durch ברכת המזון und die anderen Institutionen des Gesetzes der steten Erinnerung an Gott. Man kehrt Gott nicht auf einmal den Rücken, man wird Ihm nach und nach entfremdet und in keinem Zustande mehr als im mangellosen Glückszustande. Darum nach der Bemerkung der Weisen: כל מקום שאתה מוצא אכילה ושביעה שם אתה מוצא אזהרה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy