Commentaire sur L’Ecclésiaste 10:13

תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת. כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ"? הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב "ה', אַתָּה יוֹדֵעַ" וְהוּא אָמַר "בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי". כְּלוֹמַר: אִם בְּעֵינֶיךָ אֲנִי נִבְזֶה, חָשׁוּב אֲנִי בְעֵינֵי מַלְכֵי הָאָרֶץ:

תחלת. ראשית מאמריו הוא סכלות, וסופו הוא שיעמום רעה, רוצה לומר מתחלה עד סוף המה דברי שטות ושיעמום:

תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת, שֶׁאָמַר: הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם. וְאַחֲרִית פִּיהוּ הוֹלֵלוּת רָעָה, דְּחָזַר וּבִטֵּל גְּזֵרוֹתָיו, וַאֲמַר מַאן דַּעֲבַר עֲבַר וּמַאן דְּלָא עֲבַר לָא יַעֲבֹר. דָּבָר אַחֵר, תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת, זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ד, ו): וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה וגו'. וְאַחְרִית פִּיהוּ, שֶׁעָלָה וּבִטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.