וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֙רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃
L’habitant du pays, le Cananéen, vit ce deuil de l’Aire-du-Buisson et ils dirent: "Voilà un grand deuil pour l’Égypte!" C’est pourquoi on nomma Abêl-Miçrayim ce lieu situé de l’autre coté du Jourdain.
Rashbam on Genesis
וירא יושב הארץ הכנעני, as if the Torah had written וירא הכנעני יושב הארץ, “the Canaanite inhabitants of the land realised, etc.”
Rav Hirsch on Torah
Also ein Grenzort des kanaanitischen Landes verewigte mit seinem Namen die Anerkennung, die ein jüdischer Stammvater in der Fremde gefunden hatte.
Chizkuni
וירא יושב הארץ הכנעני, “the inhabitants of the land of the Canaanite tribes “saw;” the reference is to the Emorites under Sichon and to the ones under Og. They also called themselves “Canaanites.” Rashi explains thus in the Book of Numbers and in the Book of Judges and on several occasions.