Commentaire sur La Genèse 18:16
וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃
Les hommes se levèrent et fixèrent leurs regards dans la direction de Sodome; Abraham les accompagna pour les reconduire.
חידושי הרי"מ על התורה
ואברהם הולך עמם לשלחם כו' פרש"י ז"ל כסבור אנשים הם לכאורה גם מקודם באכילה ושתי' הי' לרש"י לפרש כן ונראה כמו שמצינו במרע"ה שהי' בשמים לחם לא אכל ומים לא שתה שכשבא שם הי' כמלאכים כמו כן להיפוך כשנשתלחו לאברהם הי' שייך בהם אכילה ושתי' ג"כ אך כיון שהלכו ממנו נעשו כמלאכים א"כ למה הלך עמם ע"ז כתב רש"י כסבור אנשים הם ועי"ז הי' צריך ללוותם ג"כ כדרך אורחים והי' ג"כ נדמו כאנשים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מאור ושמש
ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום כו' וה' אמר המכסה אני מאברהם כו' ויפנו משם האנשים וילכו סדומה ואברהם עודנו עומד לפני ה' הדקדוק מבואר כי המכסה אני מאברהם הי' צריך לכתוב קודם ויקומו משם האנשי' גם אחר שכבר נאמר ויקומו משם האנשים למה נאמר שוב ויפנו משם האנשים וכפי הנראה הוא מיותר גם מה שנאמר וילכו סדומה הוא בלתי מובן כי אחר זה נאמר ויבאו שני המלאכים סדומה וכפי הפשטות הלא כבר נאמר וילכו סדומה והנה רש"י פי' על סדומה כמו לסדום ע"ש מ"מ יקשה הי' לכתוב בפי' לסדום גם על הלשון עודנו עימד לפני ה' והנה במדרש איתא על פסוק ויבאו שני המלאכים סדומה בערב והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק כו' ר' יהודא בשם ר' סימון בשם ר' לוי בר פרטא כזה שהוא בוזק גפרית לכירה וגם זאת צריכי' אנו להבין לקשר הפסוק והחיות רצוא ושוב לפרשה זו גם להבין דברי ר' יהודא ונקדים כי הנה ידוע שאברהם אבינו הי' מדריגתו חסד וכל עיקר מגמתו הי' להמשיך חסד עליון על כל הברואים גם המלאכים אשר נשלחו לייסר אנשי הסדום בפרעניות המה ג"כ מלאכי חסד כמבואר ג"כ במדרש והיו מאחרים קצת אולי ישובו הרשעים מדרכם הרעה ויתהפך מדת הדין לרחמים ולא יאבדו ולכך אמר ה' המכסה אני מאברהם כו' כי הוא מקור החסד אולי ימשיך אברהם עליהם חסד עליון שלא יאבדו כי חפץ חסד הוא ית"ש ויתעלה כי בחסד יוכל להיות המתקת הדינין לכך נאמר למען הביא ה' על אברהם אשר דבר עליו כי כל מקום שנאמר דבר ר"ל מרמז על דין וקשה כידוע ופי' אולי על ידי אברהם שהוא מקור החסד יכללו הגבורות בהחסדים וימתקו הגבורות בשרשם לכך אף שנאמר ויקומו משם האנשים כו' נאמר אח"כ ויפנו משם האנשים כי אף שהלכו חזרו והמתינו מעט אולי ימליץ אברהם עליהם. לכך נאמר וילכו סדומה ר"ל אף שהיו כבר בסדום ואברהם עודנו עומד לפני ה' ר"ל שחזרו והביטו אל אברהם שעודנו עומד לפני ה' לעורר החסדים אולי ימשיך עליהם החסד עליון ולא יאבדו וזה מרמז המדרש ויפנו משם האנשים מלמד שאין עורף למלאכים ר"ל עורף הוא קשה והנכון שאין דין ומשפט אצלם כי מלאכי רחמים הם ואין המשפט אצלם במהירות להנקם מהם וממתינים אולי ישובו או ימשיך אברהם עליהם חסד ולזה יסמיך המדרש לפרשה זו והחיות רצוא ושוב ר"ל שהמלאכים אף שכבר היו בסדום חזרו ואף שהיו רצים בשליחותם שבו והמתינו אולי ישובו ולא יאבדו וזה דברי ר' יהודא על כמראה הבזק כהדין שהוא בוזק גפרית לכירה ר"ל כמי שמשטח גפרית על האש שאינו נותן רק מעט מעט אף הם היו מתונים בדבר שלא להנקם מהם אולי יומשך עליהם חסדים להמתיק הדינים ואם כן הוא בהאומות כ"ש לישראל עם קרובו שיומשך עליהם חסד עליון הרחמים פשוטים להמתיק כל הדינין אמן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
בעלי ברית אברם
ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדום. ואברהם הולך עמם לשלחם וה׳ אמר המכסה אני מאברהם אשר וגו׳ ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל וגו׳ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו׳. הענין ביאר מעלת אברהם ע״ה שאחר שהאכילם והשקם אח״כ עשה להם לויה. וז״ש ויקמו משם האנשים וישקפו וגו׳ כלומר שהלויה שעשה להם בהיותו חולה היתה גדולה יותר מד׳ פרסאות שהיה הולך עמם מאהלו עד סדום שהיה מרחק גדול ולזה כאשר הגיע קרוב לסדום. אמר האל ית׳ המכסה אני מאברהם וגו׳. והענין לדעתי שאחר שהגיעו המלאכים קרוב לסדום. ואז צריך הקב״ה לומר להם זעקת סדום ועמורה וגו׳ הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה שהוא צווי למלאכים לזה הקדים הקדמה לומר שמצד א׳ מב׳ דברים הודיע הקב״ה הענין לאברהם. א׳ לפי שהיה נמצא שם אז בשעה שדיבר עם המלאכים לפי שהוא היה עודנו עמם לשלחם. ואחר שהיה שם ראוי הוא שלא יעלים ממנו. וזהו אומרו המכסה וגו׳. ב׳ שראוי שיהיה הענין ברשותו שאם לא יהיה ברשותו הוא נוגע בכבוד אברהם. וז״ש ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ. ירצה לדעתי שאחר שכבר הקב״ה יעד לאברהם ואעשך לגוי גדול וגו׳. כי נקרא אב המון גוים כולם בענין שיועיל זכותו לכל העולם כולו. א״כ מוכרח הוא שגם אנשי סדום ינצלו בזכותו. ולזה מוכרח הוא שלא יעשה בהם משפט אלא ברשות אברהם והודאתו כמו שאמר אח״כ ויאמר אל נא יחר לה׳ ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה וגו׳. ואח״כ אמר ואברהם שב למקומו כמו שהודה שאם לא ימצאו שם עשרה שהם חייבים. וז״ש ואברהם היו יהיה וגו׳. ונברכו בו כל גויי הארץ. והטעם שכל העולם יועיל להם זכותו לפי שהוא מדריך כל העולם לטובה וכאילו הם בניו. וז״ש כי ידעתיו וגו׳. או אפשר לתת טעם למה שאמר. וה׳ אמר המכסה אני וגו׳ כלומר שדרך העולם שכאשר ירצה האדם לעשות איזה נזק לקרובו של חבירו. עכ״פ לא יודיע לחבירו שמא ימנענו. ולזה יעלים ממנו. אמנם הקב״ה אמר המכסה אני מאברהם וגו׳. כי ודאי אף על פי שאודיע לו הענין. על כל זה לא יעכב מלעשות בהם משפט. והטעם כי ידעתיו כי כל מגמת פניו הוא שמצוה את בניו וגו׳. או כי ידעתיו ר״ל שהסיבה שידעתיו וגדלתיו ודברתי עמו בנבואה הוא למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה וגמילות חסדים. וג״כ המשפט שהם הדינים. ואלו הב׳ דברים שבעבורם נבחר אברהם לא היו נמצאים בסדום לזה מוכרח הוא שגם אברהם יסכים על עונשם. ולז״א המכסה אני מאברהם וגו׳. או ירצה באופן אחר והענין לבאר ענין פתוי אברהם לבני ביתו לשמוע המצות והתורה כי מתחלה היה אומר להם שיעשו המצות בתורת צדקה ולא בהכרח כי בזה יקל הדבר על האדם אחר שאינו מוכרח על הדבר ההוא ואח״כ אחר שיורגלו בזה היה אומר להם שהוא בדרך משפט וחובה עליהם כדי שיביא ה׳ על אברהם את אשר דבר עליו ואי אפשר שיגיע אברהם למעלתו אלא בהיות בניו כשרים כי ברא מזכה אבא וכן בהפך וגו׳:
Ask RabbiBookmarkShareCopy