וַיִּקְרָ֣א יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּ֑ה וַיִּכְתֹּ֨ב בָּר֜וּךְ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֧י יְהוָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו עַל־מְגִלַּת־סֵֽפֶר׃
Jérémie fit venir Baruch, fils de Néria, et celui-ci, sous la dictée de Jérémie, écrivit sur un rouleau de parchemin toutes les paroles que Dieu lui avait adressées.
מצודת דוד
מפי ירמיהו. ר״ל ירמיהו אמר הדברים מפיו וברוך היה כותב בספר:
מלבי"ם
ויקרא ירמיה את ברוך, פי' הרי"א שכל דברי נבואותיו כתב על ספר בעצמו בלשון צח, לא כן מגלת קינות שלא נכתבו בנבואה רק ברוה"ק שהיא מדרגה למטה מהנבואה הוצרך להקל מעליו את המלאכה לכתבה ע"י ברוך, ועז"א אח"כ ויקרא ברוך את דברי ירמיה שאם היו דברי נבואה היה קוראם דברי ה' לא דברי ירמיה:
מצודת דוד
את כל דברי ה׳. ר״ל כפי כל הענין אשר צוה לו ה׳: