שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּֽחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
Moab est dévasté, on escalade ses villes; l’élite de sa jeunesse est livrée au carnage, selon la parole du Roi, qui a nom Éternel-Cebaot.
מצודת ציון
עלה. ענין סלוק והפסק כמו אל תעלני בחצי ימי (תהלים קב):
מלבי"ם באור המילות
ועריה עלה. העם אשר בעיר, ופי' עלה לטבח :