וַתֵּבְךְּ֩ אֵ֨שֶׁת שִׁמְשׁ֜וֹן עָלָ֗יו וַתֹּ֙אמֶר֙ רַק־שְׂנֵאתַ֙נִי֙ וְלֹ֣א אֲהַבְתָּ֔נִי הַֽחִידָ֥ה חַ֙דְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמִּ֔י וְלִ֖י לֹ֣א הִגַּ֑דְתָּה וַיֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הִנֵּ֨ה לְאָבִ֧י וּלְאִמִּ֛י לֹ֥א הִגַּ֖דְתִּי וְלָ֥ךְ אַגִּֽיד׃
La femme de Samson l’obséda de ses pleurs, disant: "Tu n’as que de la haine pour moi, point d’amour! Tu as proposé une énigme à mes compatriotes, et tu ne m’en as pas dit le mot! Vois! répondit-il, je ne l’ai pas dit à mon père ni à ma mère, et à toi je le révélerais?"
מנחת שי
החידה חדתה. במקצת ספרים כ"י ודפוסים ישנים חדת בלא ה"א וכן הוא במאיר נתיב:
מלבי"ם
ותבך. אולם אחרי שהיה סבה מאת ה' לשלוח משטמה בין שמשון ובין פלשתים לא עשה כן רק בכתה עליו שיגיד לה את החידה, והנה אמרה רק שנאתני ולא אהבתני, כי יקרה שאחרי האהבה ישוב וישנאה כאהבת אמנון לתמר, אבל אתה לא אהבתני כלל, כי החידה חדתה וזה היה קודם הנשואין ולי לא הגדתה, והוא השיב שאין זה משום שנאה כי גם לאביו ולאמו לא הגיד.