וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֮ עַל־עֹלָתֶךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֵ֤ה יְהוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־יַּרְאֵ֖נִי וְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי׃
Balaam dit à Balak: "Demeure près de ton holocauste; moi je m’en irai: peut-être l’Éternel s’offrira-t-il à ma rencontre, et, quoi qu’il me révèle, je t’en ferai part." Et il s’en alla dans la solitude.
Rashi on Numbers
'אולי יקרה ה לקראתי PERHAPS THE LORD WILL HAPPEN TO MEET ME — Perhaps: He is not accustomed to speak with me by day.
Sforno on Numbers
התיצב על עולותך, so that you can mentally concentrate on what you are doing during the offering of each single part of the animal, a reminder of the blood being the essence of the animal (Leviticus 17,11).
Rashbam on Numbers
וילך שפי; he was partially lame; we find the expression in this sense in Job 33,21 ושופו עצמותיו .