Commentaire sur La Genèse 44:2

גביעי. כּוֹס אָרֹךְ, וְקוֹרִין לוֹ מדיר"נש בְּלַעַז:

גביעי. כוס:

תשים בפי אמתחת הקטן. לראות איך ימסרו עצמם עליו כדי להצילו:

ואת גביעי. אין בוא"ו געיא:

גביעי כוס ארוך וקורין לו מדרנ"א. וכן כתב גבי גביעיה שהן כמין כוסות שעושין מזכוכי' ארוכים וקצרים וקורין להם מדראנ"ש ולא ידעתי איך יפרש הכתוב שבירמיה גביעים מלאים יין וכוסות דמשמע דגביעים לחוד וכוסות לחוד לא שזה כמו זה. ושמא י"ל ששם כוס כולל הארוך וקצר וזולתו ושם גביע אינו נופל רק על הארוך וקצר ובאמרו גביעים וכוסות יהיה הגביע הכוס הארוך וקצר והכוס הקצר והרחב או זולתו:

אשר דבר. אז יהיה מוסב על ויעש כדבר יוסף והוא למותר, ויתכן שהוא על הדבר עצמו, על שימת הגביע באמתחת בנימין שהודיע יוסף תחלה לבנימין מה שברצונו לעשות, כמוזכר בס' הישר, למען נסות את האחים אם יתנו את נפשם עליו, וכן מסתבר דלא יתכן שיצער את בנימין על לא חמס, וטעם אשר דבר כפי המדובר (וויא ער פעראברעדעט האטטע) ומובן מאליו שהוא בין יוסף לבנימין. ולזה לא אמר בגביע שים בלשון צווי כבקודם. כ"א תשים דרך ספור והודעה, כיון שנעשה בידיעת בנימין:

כוס ארוך כו'. דייק מדכתיב גביעי גביע שני פעמים משמע דכוס ארוך הוא. ואין להקשות דהיאך לא היה מתיירא שיאמרו שלנו הוא י"ל כיון דמנחשים בו ודאי של יוסף הוא כי לא נחש בבית יעקב (במדבר כג כג) וק"ל. נ"ל:

ואת גביעי גביע הכסף. בכסף מכרוהו ובכסף ציערם. יבוא גביעי כסף. ויכפר על עשרים כסף.

תשים בפי אמתחת הקטן מה ששם יוסף על בנימין עלילה לפי שלא היה מכירו שהניחוהו בלא חתימת זקן אמר בלבו שמא הביאו לי אסופי מן השוק אמר אשים לו עלילה אם הוא אחיהם לא יניחוהו.

ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן. כי גביע הוא בחינת הדין ועם הכולל הוא מספר אלהים להראות אשר כבר הוא בפי אמתחתו שנמתק עד בחינה האחרונה שבקדושת השבטים וכבר אין שטן ופגע רע בכל אשר להם (גם נודע אשר בחינת בנימין הוא בבחינת יסוד שבמלכות ושם הוא בחינת אלהים והראה שגם שם נמתק דיני אלהים). ואחר זה נאמר,

רש"י ד"ה גביע, כוס ארוך, וקורין לו מדרינש. ע"כ. ומעיר ביאור הלעזים בחומש "המאור": גביע עשוי עץ מגויד. ור' משה קטן כותב: ...עץ משויש, וב"רש"י המפורש" "גביע זכוכית, וכאן מכסף" (או מעין זה), והוא פחות ער לאבסורד שבביאור לעז זה, שהרי בפס' נאמר במפורש "גביע הכסף". שאלתי כמה שכנים בבהכ"נ ובבית מצאתי שבדפו"ר אינו! (פ' מקץ תשנ"ג)

בפי אמתחת הקטן. על דרך גיעגוע היה קורין אותו קטן. ועוד לראות איך אוהבים אותו.

אגב הערה זו, וזו שלמעלה (מג, ל), עלה בלבי החשד באשר לאוטנטיות של הלעזים בכלל, ואכן בדיקה רופפת הראתה שלא מעט אינם בדפו"ר, אך צריך לבדוק בדיקה שיטתית. (פ' מקץ תשנ"ג)

"ואת גביע הכסף... וימצא הגביע" וגו'. פרשה ארוכה יחסית שדנה בהסתרת הגביע ועד למציאתו, והמלה גביע מופיעה בה רק בתחילתה ובסופה. במקומה באות המלים: זה... בו... בו (ה), ...אשר ימצא אתו (ט), ...אשר ימצא אתו (י), ואולי אף הכתוב ביקש להסתיר הגביע עד הימצאה. (פ' מקץ תשס"ד)

3058 / (בראשית מד,ב) / (גביעי)[גביע]
מדירנ"א / maderne / כוס ארוכה עשויה עץ משויש (כוס הדורה)
ר' אה"ל מס' 1166.

גביעי גביע הכסף, כלומר המיוחד כי שם הי' הכסף יותר חשוב בלתי נמצא מהזהב, דכתיב שם הא' פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, ופישון הוא נילוס וחוילה הוא מצרים, וא"כ הזהב לא נחשב למאומה עד שאין לתמוה מה שדקדק לומר הכסף, או וכי הי' שלחנו חסר כוס זהב (ואני אומר בכפל גביעי גביע, כי גביעי הוא שר"ל של זהב המיוחד לו, אשר לא ישתה בו זולתו, גביע כסף הוא שהכל שותים בו, ושניהם הושמו באמתחת בנימין, שזהו שאמר הלא זה אשר ישתה אדוני בו, שירמז עליו באצבע, זה מכלל דאיכא נמי אחרינא, וכאלו אמר אלמלי לקחתם גביע הכסף לבדו החרשתי שאינו נרגש מתוך שאר הכלים אבל זה אשר ישתה וגו', ולכן לא הזכיר גם אח"כ רק וימצא הגביע בה"א הידוע על של זהב כי הי' כלא חש על של כסף וכלא נחשב לו, לכן נעשה כלא רואהו, ובזה יתיישב מאמרם בהתנצלותם, ואיך נגנוב מבית אדונך כסף או זהב, דאל"כ יקשה זהב מאן דכר שמי'):