Commentaire sur Le Deutéronome 1:34
וַיִּשְׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר׃
L’Éternel entendit vos paroles, et il s’irrita, et il proféra ce serment:
ספורנו
את קול דבריכם. קול בכיה של חנם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
העמק דבר
את קול דבריכם. שני דברים. גם הקול שנתנו ברעש ובצעקה וזה הוסיף העדר כבודו ית׳ וכדכתיב בירמיה נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. גם הדברים אשר לא כן. וה״ז כמש״כ את קול את דבריכם. והכי הרבה בתורה וע׳ לעיל ט״ז. ובאמת קול הבכי והצעקה היה מזו הכת הכתוב כאן. ודברים קשים היה משתי הכתות שאמרו כי חזק הוא ממנו או נתנה ראש וגו׳ כמבואר בפ׳ שלח:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רלב"ג ביאור המלות
וישמע יי' את קול דבריכם ויקצוף וגו' זולתי כלב בן יפונה הוא יראנה. הנה לא זכר עמו יהושע אע"פ שהיה דבר השם יתעלה שלא ישאר מה זולתי כלב בן יפונה ויהושע בן נון לפי שהיה לכל אחד מהם דבר ייחדהו והו' כי לכלב אמר יי' יתע' לתת את הארץ אשר דרך בה והוא חברון וליהושע אמר יי' יתעלה שהוא ינחיל הארץ לישראל. ולזה הוא מבואר שגם הוא יחיה מהאנשים ההם התרים את הארץ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy