Commentaire sur Le Deutéronome 1:41

וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֮ לַֽיהוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃

Alors vous vous écriâtes, en me disant: "Nous avons péché contre le Seigneur; nous voulons monter et combattre, comme nous l’a ordonné le Seigneur, notre Dieu." Et chacun de vous ceignit ses armes et vous vous disposâtes à gravir la montagne.

חתם סופר

רש"י

רמב"ן

אבן עזרא

רשב"ם

העמק דבר

מנחת שי

מזרחי

רבנו בחיי

הכתב והקבלה

שפתי חכמים

רלב"ג ביאור המלות

מלבי"ם

רא"ש

גור אריה

מדרש לקח טוב

צפנת פענח

דעת זקנים

בכור שור

חזקוני

אלשיך

ברכת אשר על התורה

העמק דבר

מדרש לקח טוב

צפנת פענח

ברכת אשר על התורה

אברבנאל

חתם סופר