Commentaire sur Le Deutéronome 18:22

אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָב֔וֹא ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהוָ֑ה בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ׃ (ס)

Si le prophète annonce de la part de l’Éternel une chose qui ne saurait être, ou qui n’est pas suivie d’effet, cette annonce n’aura pas été dictée par l’Éternel; c’est avec témérité que le prophète l’a émise, ne crains pas de sévir à son égard.

רש"י

אבן עזרא

ספורנו

רשב"ם

העמק דבר

מזרחי

הכתב והקבלה

תורה תמימה על התורה

שפתי חכמים

רלב"ג ביאור המלות

נחל קדומים

גור אריה

מדרש לקח טוב

משכיל לדוד

חזקוני

אדרת אליהו

ברכת אשר על התורה

רש"י

העמק דבר

מזרחי

שפתי חכמים

רלב"ג ביאור המלות

גור אריה

אדרת אליהו

מזרחי

שפתי חכמים

אדרת אליהו

שפתי חכמים

שפתי חכמים

אוהב גר