Commentaire sur Le Deutéronome 2:9

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃

Et l’Éternel me dit: "Ne moleste pas Moab et n’engage pas de combat avec lui: je ne te laisserai rien conquérir de son territoire, car c’est aux enfants de Loth que j’ai donné Ar en héritage.

תיבת גמא

רש"י

אבן עזרא

העמק דבר

מנחת שי

תורה תמימה על התורה

שפתי חכמים

רלב"ג ביאור המלות

מלבי"ם

רא"ש

גור אריה

צפנת פענח

הדר זקנים

דעת זקנים

בכור שור

חזקוני

ברכת אשר על התורה

רש"י

תורה תמימה על התורה

שפתי חכמים

גור אריה

חזקוני

ברכת אשר על התורה

תורה תמימה על התורה

שפתי חכמים

ברכת אשר על התורה

שפתי חכמים

ברכת אשר על התורה

שפתי חכמים

ברכת אשר על התורה

פענח רזא

מדרש לקח טוב

אוהב גר