Commentaire sur Le Deutéronome 26:5
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גָר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
Et tu diras à haute voix devant l’Éternel, ton Dieu: "Enfant d’Aram, mon père était errant, il descendit en Égypte, y vécut étranger, peu nombreux d’abord, puis y devint une nation considérable, puissante et nombreuse.
מי השלוח
ארמי אבד אבי. זה שאמר הכתוב (ישעיה ל"ג) כי ה' שפטנו ה' מחקקנו וגו' כי לבן הארמי רצה לדמות עצמו ליעקב אבינו ע"ה בכל מעשיו ופעולותיו, ולכן טען לפני השי"ת מה נשתניתי מיעקב, וגם יעקב אבינו דאג מאוד שאמר הלא לבן עושה כמו אני ומה יתרון שלי, וזה ארמי אבד אבי ועד שהאיר לו השי"ת ה' מחקקנו, היינו שבעומק הלב בחקיקה שלו היה יעקב כולו טוב ולבן כולו רע.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תפארת שלמה
וענית ואמרת. הרמז בזה שהאדם צריך להיות בהכנעה עני בדעת קודם התפלה כמ"ש תפלה לעני כי יעטוף. וזה עני ואביון אנכי היינו עני בדעת:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מי השלוח
וענית ואמרת וכו' ארמי אבד אבי. ארמי היינו הטעות וההעלם הנמצא בעולם וזה שולל דעת האדם, כי מאלו הדברים הוא תמיד בפחד ודאגה, מאחר שזה מצוי בעולם א"כ אין דעת האדם בטוחה ומיושבת עליו, וכמו שמצינו בבני שמואל שנאמר עליהם ויטו אחרי הבצע, ופירשו בגמ' (שבת נ"ו.) ע"ז שבקשו להרבות שכר לחזניהם וסופריהם ובאמת היתה כוונתם לשם שמים כי מסתמא חזניהם וסופריהם היו צדיקים, והיו רוצים להמציא להם פרנסתם, ואעפי"כ נאמר עליהם ויטו אחרי הבצע, לפי שאין האדם יכול לשמור עצמו מטעות כי לא כוונו לרצון הש"י, וזה ארמי אובד אבי, כי אב נקרא המחשבה וע"י מצות בכורים יזכה האדם להנצל מטעות רק יביט לה' בכל מעשה שיעשה, ע"כ נאמר מיד אשר נתת לי היינו שמדבר עם הש"י פנים בפנים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy