Commentaire sur Le Deutéronome 29:4
וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙ מֵעֲלֵיכֶ֔ם וְנַֽעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥ל רַגְלֶֽךָ׃
Je vous ai fait marcher quarante ans dans le désert, vos vêtements ne se sont point usés sur vous, ni la chaussure de vos pieds ne s’est usée.
אבן עזרא
וטעם לא בלו. פירשתיו. ומכת סיחון ועוג שהיה קרוב על כן אתם חייבים לשמור הברית:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספורנו
ואולך אתכם. אמנם עתה אחר שראיתם רוב חסדיו עמכם במדבר למען תדעו והביאכם עתה אל ארץ סיחון ועוג שיש לכם אחוזת ארץ שתוכלו לקיים בה המכוון ראוי לכם שמכאן והלאה תתנו לב לדעת:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
העמק דבר
ואולך אתכם קוממיות וגו׳ לא בלו וגו׳. עוד פיוס אחר. להודיע כי זה הפזור והצרות אינם רעים כ״כ כפי הנראה לאדם השומע. שהרי נגזר ארבעים שנה להיות במדבר והיה מדומה לישראל שהוא צרה גדולה כמבואר בפ׳ דברים א׳ מ״ה כמה בכו ע״ז והפצירו לבטל גזרה של ארבעים שנה. וכ״ז הוא משום שכמדומה להם איך יסבלו כ״ז המשך בלי כסות ושמלה ומנעלים במדבר. והרי נתקיים הגזרה הרעה הזאת. ומכ״מ. לא בלו שלמותיכם וגו׳. הרי ההשגחה עליכם אפי׳ בהסתר פנים. שהרי לא נברא שלמות ונעלים כמו המן והבאר בדרך נס. אלא בהשגחה נסתרת לא בלו השלמות והנעלים. כך תבינו ותשכילו כי גם בעת עומק הצרות תהיה ההשגחה חזקה עליכם. ויודע הקב״ה חוסי בו. גם בשעת רעה זו. וא״כ אינו כ״כ רע:
Ask RabbiBookmarkShareCopy