Commentaire sur Le Deutéronome 31:7

וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵ֘ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃

Alors Moïse appela Josué, et lui dit en présence de tout Israël: "Sois fort et vaillant! Car c’est toi qui entreras avec ce peuple dans le pays que l’Éternel a juré à leurs pères de leur donner, et c’est toi qui leur en feras le partage.

פענח רזא

רש"י

אבן עזרא

כלי יקר

ספורנו

אור החיים

העמק דבר

מנחת שי

מזרחי

הכתב והקבלה

תורה תמימה על התורה

שפתי חכמים

רלב"ג ביאור המלות

מלבי"ם

מדרש לקח טוב

הדר זקנים

חזקוני

אלשיך

ברכת אשר על התורה

כלי יקר

אבן עזרא

שפתי חכמים

מלבי"ם

חזקוני

ברכת אשר על התורה

כלי יקר

כלי יקר

כלי יקר

כלי יקר

כלי יקר