Commentaire sur Le Deutéronome 32:30
אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃
"Comment un seul homme pourrait-il en poursuivre mille, deux, mettre en fuite une myriade, si leur protecteur ne les eût vendus, si l’Éternel ne les eût livrés?
מדרש לקח טוב
ואת הצפור לא בתר. הראה לו שמבדילין בעולת העוף ואין מבדילין בחטאת העוף. מלמד שהראה לו הקב"ה לאברהם אבינו הקרבנות והגליות. התורה והגיהנם. אמר לו בזמן שבניך עסוקין בשתים. ניצולין משתים. פורשין משתים. נידונין בשתים. עתיד בית המקדש ליחרב. וקרבנות ליבטל. נשארה התורה כנגד שתים. הגלות והגיהנם. בחר לך אחת מהם שיהיו בניך סובלין. והיה בדעתו לבחור גיהנם לבניו. כי נלאה מן הגלות. אמר ומה אני לבדי נלאיתי. כל ישראל על אחת כמה וכמה. עד שרמז לו הקב"ה לבחור בגלות. שהגלות לפי שעה. אבל גיהנם לדור דורים. היינו דכתיב איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם (דברים לב ל). צורם זה אברהם. דכתיב הביטו אל צור חצבתם (ישעיה נא א). וה' הסגירם. הסכים על ידו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אוצר לעזי רש"י
3261 / (דברים לב,ל) / הסגירם
דיליברי"ר / delivrer / למסור, להסגיר
דיליברי"ר / delivrer / למסור, להסגיר
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
איכה ירדף אחד. מִמֶּנּוּ אלף מִיִּשְׂרָאֵל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy