Commentaire sur Le Deutéronome 32:6

הלי"י תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך הנה הכתוב צריך הבנה ורש"י ז"ל פי' קנך שק נאך שקננך כו' ויכננך אחרי כן בכל מיני בסיס וכן וגם צריך ביאור ויראה לרמוז כי הנה כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם ישראל עלו במחשבה תחילה והיה הרצון הקדום בבריאת העולם שצפה השם יתב' שיהיו בעולם אומה הישראלית ושע"י גודל תשוקתם להדבק בבוראם ורוב חשקם וכלות נפשם בזה יעלו מיין נוקבין ועי"ז יורידו השפעה לכל העולמות וזהו מאמר הכתוב וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ כו' כי לא המטיר וכו' ואדם אין כו' רומז הכתוב בזה שתכלית כוונת הבריאה היתה שלא תרד שום השפעה רק ע"י אתערותא דלתתא והעלאת המ"נ שמעוררין הכנ"י וע"י שהם מעלין מ"נ מתעלין עי"ז כל העולמות ומוסיפין תשוקה להדבק לשורשם וזה הוא עיקר שעשועין להשי"ת שישראל מזככין עצמם ממעמקי הגשמיות ומשתוקקים להדבק בבוראם אמנם לפעמים ח"ו שאין מעלין מ"נ ואין מעשי התחתונים גורמין שיהיה בהם כדי להשפיע מלעילא השפעה הצריכה לכל העולמות אז כדי שלא יתבטל הויות העולם מעורר השי"ת מדתו שהוא נוצר חסד שפי' שהוא ממתין ומצפה על מעשה בני ישראל הטוב שיעשו אח"כ ומתחסד עמהם בשביל זה לעת עתה ונוצר אותיות רצון שהרצון הקדום בבריאת העולם ג"כ היה כן שעדיין לא היה אז מי שיעורר מיין נוקבין לגרום השפעת בריאת העולם והעלה המאציל העליון מ"נ מני' ובי' ע"י השעשועים שיהיה לו במעשיהם הטובים של ישראל העתידים להיות לאחר זמן וזה היה לו בבחי' המ"נ וכן כשאין במעשה התחתונים כדי להעלות המ"נ ולהמשיך השפעה מעילא לתתא השי"ת הוא מעלה מ"נ מני' ובי' כדי לקיים העולם ע"י שהוא נוצר חסד שהוא לשון המתנה ושימור שהוא מצפה על תשובתם ומעשיהם הטובים שיעשו אח"כ ומתחסד עמהם בשביל זה ומעלה מ"נ מני' ובי' וזהו הלי"י תגמלו זאת זאת רומז לנוקבא ור"ל בלשין תימה שהכי ראוי הוא שתגמלו להשי"ת שיהיה הוא המעלה מ"נ ושיהיה הוא בבחי' זאת שהוא נוקבא עם נבל ולא חכם נבל לשון ועלהו לא יבול שפירושו שלא יפול העלה מן האילן וכן כאן קראם בשם עם נבל על שם שהם נופלים ממדריגתם שאין מתעלין עצמם לעילא ונשארים למטה ולא חכם שאינם מתדבקין בחכמה עילאה הלא הוא כו' עשך ויכוננך ופירש"י בכל מיני בסיס וכן וביאורו ע"פי דרכינו שהלא תכלית הבריאה והעשיה היה שתהיה אתה הבסיס והיסוד שגורם להשראת שכינתו יתברך שע"י מעשיך הטובים תעלה המ"נ ותוריד עי"ז השפעות אור אלהותי יתברך ולא שיהיה היחוד מני' ובי'.

הלה' תגמלו זאת. היינו שתרצו לתלות גם הרע שלכם בו ית'. הלא הוא אביך קנך פי' שיש לו עליכם בחינות אב וגם בחי' חותן וזהו קנך, שדרך האב אף שבנו אינו מתנהג בדרך הישר כ"כ אעפ"כ רחמיו עליו, ודרך החותן שבקש לו בחור מפולג וממולא בכל טובות, וז"ש הלא הוא אביך שרחמיו עליך כאב על בנו אף אם אינו מתנהג בדרך הטוב, קנך היינו שמתפאר עצמו שאתם המעולים והמשובחים כמו שמתפאר החותן כשיש לו חתן טוב.