Commentaire sur Le Deutéronome 4:19

וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃

Tu pourrais aussi porter tes regards vers le ciel et, en voyant le soleil, la lune, les étoiles, toute la milice céleste, tu pourrais te laisser induire à te prosterner devant eux et à les adorer: or, c’est l’Éternel, ton Dieu, qui les a donnés en partage à tous les peuples sous le ciel.

רש"י

אבן עזרא

ספורנו

רשב"ם

העמק דבר

שד"ל

הטור הארוך

מנחת שי

מזרחי

רבנו בחיי

הכתב והקבלה

תורה תמימה על התורה

שפתי חכמים

רלב"ג ביאור המלות

מלבי"ם

גור אריה

מדרש לקח טוב

משכיל לדוד

בכור שור

חזקוני

אלשיך

רש"י

אבן עזרא

העמק דבר

מזרחי

רבנו בחיי

תורה תמימה על התורה

שפתי חכמים

גור אריה

בכור שור

אבן עזרא

מזרחי

רבנו בחיי

שפתי חכמים

גור אריה

בכור שור

שפתי חכמים

בכור שור

חתם סופר