Commentaire sur Le Deutéronome 6:1
וְזֹ֣את הַמִּצְוָ֗ה הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֑ם לַעֲשׂ֣וֹת בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
"Or, voici la loi, les statuts et les règles que l’Éternel, votre Dieu, m’a ordonné de vous enseigner, et que vous avez à suivre dans le pays dont vous allez prendre possession;
ספורנו
וזאת המצוה. אמנם המצות התלויות בארץ ובכניסתכם בה כיון בהם המצוה יתברך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
העמק דבר
וזאת המצוה וגו׳. לא נתבאר מה זה הוסיף בפ׳ קטנה זו ונראה שבא משה רבינו ללמד דרוש חדש. כמה כח מצוה אחת עושה טובה לאדם גם לאח״כ וכדתניא באדר״נ אם עשית מצוה אחת לא תשמח על שעבר לבד. אלא על להבא שתוסיף עוד. משום דמצוה גוררת מצוה. ומש״ה היה ידוע לפנים זהירות במצוה אחת שיהא אדם שוקע דעתו בה ביותר כדאי׳ במכילתא פרשת בשלח רנ״א כל העושה מצוה אחת באמנה זוכה כו׳ ובתלמודין פ׳ כ״כ אי׳ אביך במאי זהיר טפי. ובירושלמי קדושין ספ״א אי׳ על המשנה כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ. אריבר״ב כל העושה מצוה אחת מי שייחד לו מצוה ולא עבר עליה לעולם. ובמדרש קהלת אי׳ עה״מ אוהב כסף לא ישבע כסף וגו׳ אוהב מצות לא ישבע מצות ומי אוהב בהמון לא תבואה שאינו לוקח מצוה אחת שיהא לו תבואה ג״ז הבל. והכל הוא כדי שתהא אותה מצוה שהוא משקיע דעתו בה ואינו מסיח דעת ממנה מביאתו לידי טובה הרבה וזהו תורף פ׳ קטנה זו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
הטור הארוך
וזאת המצוה והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקיכם ללמד אתכם. כי השם הודה לדבריכם וצוה אותי ללמד אתכם שאר כל התורה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy