Commentaire sur Le Deutéronome 7:2
וּנְתָנָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם׃
quand l’Éternel, ton Dieu, te les aura livrés et que tu les auras vaincus, tu les frapperas d’anathème. Point de pacte avec eux, point de merci pour eux!
רש"י
ולא תחנם. לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן, אָסוּר לוֹ לָאָדָם לוֹמַר "כַּמָּה נָאֶה גוֹי זֶה". דָּבָר אַחֵר, לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנִיָּה בָּאָרֶץ (עבודה זרה כ'):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
העמק דבר
ונתנם וגו׳. כאשר יתקבצו למלחמה אז ונתנם ה׳ וגו׳:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
תחנם. החי"ת בקמץ לבד והוא חטוף מפני הדגש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy