Commentaire sur Le Deutéronome 9:14
הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֽוֹתְךָ֔ לְגוֹי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ׃
Laisse-moi, je veux les anéantir, je veux effacer leur nom sous le ciel, et faire naître de toi une nation plus grande et plus nombreuse que celle-ci."
העמק דבר
ואשמידם ואמחה את שמם וגו׳. השמדה לחוד אינו מוכיח על כליון גמור אלא אותו דור ולא בניהם מש״ה פירש ואמר ואמחה את שמם שהוא לאבד גם את הטף. והוא נכלל במה שאמר ה׳ ויחר אפי בהם ואכלם ככתוב בפ׳ תשא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תורה תמימה על התורה
הרף ממני. כשחטאו ישראל בעגל תשש כחו של משה ולא היה בו כח לדבר לפני הקב"ה, וכיון שאמר הקב"ה הרף ממני ואשמידם, אמר משה, דבר זה תלוי בי, מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים דפירש"י שהראה לו הקב"ה למשה שיש כח בידו [של משה] למחול ע"י תפלה, עכ"ל. והלשון למחול אינו מבואר כ"כ, שהרי המחילה היא מצד הקב"ה ומצד משה הוי רק הגרם והסבוב לזה, ואולי ט"ס בפירש"י וצ"ל שיש בידו כח למחות וכן איתא ברש"י בע"י.
.
(ברכות ל"ב א')
(ברכות ל"ב א')
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש לקח טוב
פס'. הרף ממני הראה לו פתח ליכנס לפניו להתפלל עליהם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy