Commentaire sur Les Psaumes 103:5

תתחדש כנשר נעוריכי. כנשר הזה שמחדש כנפיו ונוצה משנה לשנה, ויש מדרש אגדה על מין נשר שכשמזקין חוזר לנערותו:

עדיך. כמו פיך וכן עדיו לבלום ואמר זה כנגד החולה כי החולה ימאס כל מאכל, והנה האל יתברך עושה חסד גדול עם האדם שנותן לו התחלאים לכפרת עונותיו ורופא אותו מן החולי והפה שהוא מואס המאכל הוא משביע אותו בטוב עם הבריאות:

המשביע בטוב עדיך כו' הנה כתבנו כי נפש דוד אשר דבר בה עד כה ועודנו מדבר עמה היא נפש אדם הראשון אשר ידענו ממאמרי רז"ל שהיא נפש כוללת וביחוד כל עם בני ישראל כי על כן בשבילו נפגמו במות כל יוצאי ירכו והנה אחרי דבר דוד עם נפשו באמור אליה שתברך את ה' על אשר בדוד החל תיקונה מאשר נפגמה באדם ושאל תשכח כל גמוליו וסיפר קצתם כמדובר בא עתה ופירש הגדול שבכלם שהוא החיים תמידים אשר היה הרצון אלהי וכשקלקל נגזרה עליו מיתה והחל ליתקן קצת בדוד שבחייו לא טעם אפילו א' מס' במיתה כמדובר בספר הזוהר וגם הוא תמיד חי וקים ועל זאת אמר המשביע בטוב עדיך והוא כי הנה אין ספק כי עיקר התיקון הוא לעתיד כי אז תבולע המות לנצח ויהיו כל ישראל זכים ובהירים חיים וקיימים כי תפסק זוהמת נחש שהיה באדם והנה לא יבצר מלב איש מלהרהר ולומר במה נבטח שיתוקן לעתיד לימות המשיח הוא דוד המדבר כי גם שבו החל התיקון על ידי המשיח יגמר הדבר ואם אז יבא התיקון על ידי פיסוק הזוהמא הלא גם בהר סיני פסקה זוהמא ותשב לאיתנה על כן אמר הנה אין פחד מזה כי הלא בכלל מה שתברכי את ה' הוא על כי הוא יתברך הוא המשביע בטוב עדיך ועל ידי כן תבטחי כי תתחדש כו' והוא בשום לב מה הוא העדי הלז והנה בביאור התורה כתבנו על פסוק ועתה הורד עדיך כו' שהוא מאמר רשב"י ז"ל במדרש כי בהר סיני ניתן לישראל כלי זיין ושם המפורש חקוק בו ואחר כך נקלף מהם והוא העדי כמפורש כנראה מדבריו ז"ל וכן ר' סימון במסכת שבת אמר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ס' רבוא מלאכי השרת וקשרו שני כתרים בראש כל אחד ואחד מישראל כו' וכשחטאו באו מאה ועשרים רבוא מלאכי השרת ופירקום שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים. והנה אחרי העיר כל הראוי במאמרים אלו העלינו כי על ידי זכות נעשה ונשמע הושפע שפע כח מאתו יתברך על ישראל שהיה להם מעון עדי קדושה המצילם מן המלכיות ומן המות שהוא ענין חירות מן המלכיות חירות ממלאך המות כי אותו הכח הקדוש יטיל מורא בחיצונים בין מלכיות בין מלאך המות לבלתי ימשלו בישראל וזהו זיין ושם המפורש חקוק בו כי היות להם מגין מן המלכיות ייחס לזיין העומד נגד פניהם כזין נגד האויב והיות חירות ממלאך המות כוון באמרו ושם המפורש חקוק בו והוא מאמרם ז"ל באלה הדברים רבה כי בהגיע מלאך המות לפני משה ליטול את נפשו היה מזכיר שם המפורש ומבריחו מלפניו על כן מה שהוא להורות עמוד נגדו רמז אותו באמור שם המפורש חקוק בו והנה אם העדי ההוא אשר היה נישראל היה מתמיד בם לא היה להם לא מות ולא שעבוד מלכיות והיתה תקותם בטלה כי לא היו שבים אל הטהרה מזוהמת נחש לגמרי עד ימותו והמות יפרידנה על ידי מירוק וזיכוך בכור הארץ וישוב העפר בתחיה זך ונקי לקבל האושר המקווה בגוף ונפש להיות דבקים בה' כאדם טרם יחטא וגם צריך שעבוד מלכיות טרם המות ואחרי כן המות תגמור הטהרה לזכות אל האושר אחרי כן כי ע"כ בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב והנה טוב מאד והנה טוב מות על כן אמר הוא יתברך לישראל ועתה הורד עדיך מעליך בל יעכב שעבוד מלכיות ומות ועל ידי כן ואדעה שהוא לשון רחמים כי יהיו רחמים מה שאעשה לך לעתיד נמשך מסלוק העד כמדובר. ונבא אל הענין אמר אל תהרהר אולי גם לעתיד יקרה את ישראל כאשר במתן תורה שלא הושלם טובם ותשב מיתתם עליהם כי הלא אז לא היתה שלימותם גמור והוא כמאמרם ז"ל מדרש חזית ששבו ישראל אחרי שמעם הי' דברות ויאמרו למשה תאמר לפניו ית' שיסיר היצר הרע ממנו אמר להם אין זה עתה כי אם לעתיד לבא כו' הנה כי אז לא היה זיכוכם שלם וטעם הדבר כי הלא חטא אדם שהביא הזוהמא לעולם היה על ידי עץ הדעת טוב ורע כי נטה אל צד בחינת הרע ובו נתקלקל העולם ובאה הזוהמא והנה כאשר יצאו ממצרים מעבוד אלהים אלמים גם ששבו עד ה' עד קנות העדי האמור שהוא הכלי זיין שבו שם המפורש שהוא חירות ממלאך המות עם כל זה לא היה רק שנטו אל בחינת הטוב הכרעה מה אך לא שבעו בעצם מהטוב על כן הקל הדבר לשוב אל הבחינה האחרת אך עתה אמר דוד הנה לעתיד לא יהיה כך כי הוא יתברך ישביע את העדי אשר יהיה אז לנו בבטל הזוהמא מבחינת הטוב ועל ידי כן שישביענו ית' מבחינת הטוב יהיו בטוחים מהחיים הנצחיים וזה אמרו המשביע בטוב עדיך הוא מבחינת הטוב שלא תהיה בלבד הטיה מה אל הטוב כי אם שבע גדול מהטוב באופן שיבוטל במיעוטו הרע ומאליך תתחדש על ידי כן כנשר נעוריכי וזהו שלא אמר המחדש כנשר כי אם תתחדש כנשר נעוריכי אל מה שהיתה נפש אדם קודם שיחטא ולהיות שאמרו חז"ל שכל הנשמות העתידות לבא בעולם בו היו כמו שאמרו ז"ל בשמות רבה וע"כ כולן נפגמו ע"כ על כלן אמר נעוריכי לשון רבים ובזה אפשר יכלול גם כאשר נטהרו בסיני שפסקה זוהמתן ואז היה נער ישראל וגם הם מאדם שכלן ממנו יצאו ועל הכל אמר תתחדש כנשר נעוריכי.