Commentaire sur Les Psaumes 103:9

לא. ואם היה הריב עמנו ונטר עונינו בתתו אותנו בגלות לא תהיה זאת המריבה והנטירה לנצח ולעולם, כי ירחם עלינו ויעלנו מן הגלות:

ועוד טעם שני אל סובלי עול היסורין כי הלא בהיות על אדם יסורין שהוא יתברך מייסרו בעולם הזה בצרות עוברות והן לגוף מצילות מצרות שבעולם נצחי וזהו כי לא לנצח כו' והוא כי באותו עולם יש לחוטא שתים רעות א' בושתו בתוכחת כי יתן חשבון ויאמרו מדוע ככה עשית ואוי לה לאותה בושה ואוי לה מאותה כלמה שהוא צער מתחולל ואחר החלחלה ההיא מוסרים אותו ביד מלאכי חבלה אשר פעל באשמותיו ומפרסמים עונותיו בכל העולמות העליונים באופן תכסהו בושה ומורידין אותו לגיהנם ובכן רב טוב לאיש ישראל שנצול משתיהן על ידי יסורי העולם הזה וזהו כי לא לנצח יריב כלומר כי טוב טוב להתייסר פה כי על ידי כן לא לנצח בעולם הנצחי יריב והוא כי בתחלה באים לחוטא יסורין קלים לעוררו מתרדמתו שהוא מעין ריב ותוכחת שבהתחלת דין העליון ואם לא יספיק יביאו עליו יסורין ממרקין מעין עונש גיהנם ועל זה אמר אם לא יהיה לך רק תוכחת קל לעוררך הדומה לריב טוב לך זה פה שהוא עובר מריב ותוכחת לנצח בעולם הנצחי וזהו כי לא לנצח יריב על ידי תוכחתך פה ואם היסורין פה הגיעו עד מירוק מעין גיהנם טובים הם לך פה שעל ידי כן לא לעולם ישמור ויטור אותם לדונך שם שסוף סוף יפקוד אותם כי כל האומר קודשא בריך הוא ותרן הוא יותרו מעוי אלא מאריך אפיה וגבי דיליה:

יטור. ענין שמירת האיבה בלב כמו לא תקום ולא תטור (ויקרא י״ט:י״ח):