Commentaire sur Les Psaumes 106:3

אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט: אשכחיה רב יצחק בר יוסף לר' אבהו דהוה קאי באוכלוסא דאושא אמר ליה מאן מרה דשמעתא דאושא אמר ליה רבי יוסי בר חנינא תנא מיניה ארבעין זימנין ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת דרשו רבותינו שביבנה ואמרי לה רבי אליעזר זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים וכו':
(כתובות נ ע"א)

אשרי. כלומר אשריהם ישדראל אם היו שומרים משפטי האל אשר צוה אותם כי בזמן שהיו עושים רצונו של מקום כמה טובות עושה עמהם ואף במדבר היה סובל אותם זמן רב אולי ישובו למוטב, ואם היו שומרים משפטיו ועושים צדקות בכל עת כלומר תמיד כל שכן שהיה הוא עושה עמהם צדקות ולא היו לעולם גולים מארצם כי צפה המשורר ברוח הקדש שעתידים לגלות מארצם בעונותם. לפיכך אמר אחר זה הפסוק זכרני נא ברצון עמך:

אשרי שמרי כו' במשפט אמר לשון רבים ובצדקה לשון יחיד אפשר על כי המשפט כולל דיינים ובעלי דינים והצדקה נעשית ע"י אחד ומה גם היותר משובחת שהוא ע"י א' בחשאי והנה אם הם ב' דברים בלתי מקושרים היה ראוי יאמר ועושה וכן איך תהיה צדקה בכל עת. ויתכן אמר שומרי כד"א שמר את הדבר ויהיה ענין רבי אלעזר בר' שמעון שהיה חמיד מייחל היסורין ואומר בואו אחי והוא כי אשרי שומרי משפט הם היסורין שהם משפט אל עליון אך לא כלם יחשבו מאושרים כי אם שומרי משפט על עבירות שבידם למרק חובם אין להחזיק להם טובה בעצם כי. אם אשר באותו משפט שהוא עושה צדקה בכל עת שהוא בהיות יסורין של אהבה שהוא מגין על הדור שחלים הוא נשא ומכאובם הוא סבלם נמצא עושה צדקה עם כל ישראל תמיד ואפשר יכלול גם עת שהוא מייחל שיבואו הוא מקבל שכר ומכש"כ בעת שהן עליו והנה מדה זו היתה בדוד כמאמרנו על פסוק צרות לבבי הרחיבו אך לא אקוץ בתוכחות כי אם אדרבה אשאל שממצוקותי הם מצוקות לבי הבא לקוץ בצרות הוציאני שתתן ותשפיע בי רצון טוב לקבלם בלי מצוקות והעדר חפץ ועל כן אחר אומרו מדה זו שהיתה בו שהוא עושה צדקה בכל עת עם ישראל ע"י סובלו יסורין בעדם