Commentaire sur Les Psaumes 107:26

יַעֲלוּ שָׁמַיִם: אמר רבה לדידי חזי לי הורמין בר לילית כי קא רהיט אקופיא דשורא דמחוזא ורהיט פרשא כי רכיב חיותא מתתאיה ולא יכיל ליה זמנא חדא הוה מסרגאן ליה תרתי כודנייתי וקיימן אתרי גישרי דרוגנג ושואר מהאי להאי ומהאי להאי ונקיט תרי מזגי דחמרא בידיה ומוריק מהאי להאי ומהאי להאי ולא נטפא ניטופתא לארעא ואותו היום יעלו שמים ירדו תהומות הוה עד דשמעו בי מלכותא וקטלוהו וכו':
(בבא בתרא עג ע"א)

יעלו. אנשי הספינה שמים כלומר ברום האויר שמרומם הגל את הספינה ואח"כ בעבור הגל ירדו תהומות ובין עליה וירידה, נפש אנשי הספינה ברעה תתמוגג כלומר תמס נפשם באותה הרעה והדאגה שיש להם שיטבעו בים:

שיעלו הגלים שמים כו' אין הטובה כל כך גדולה כסוג הראשון שלא ראו רעה כי אלה לא יבצר שנפשם ברעה תתמוגג והוא כי אין ספק שאין יסורין בלא עון והעון אשר עשו הוא המתלבש ברוח סערה או הוא כמאמרנו על פסוק והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית שהוא הרוח טומאה אשר פעלו בעון שכרותם כד"א ותמוגנו ביד עונינו שאם לא כן לא היתה באה מעבר המדבר ונוגעת בארבע פנות הבית והוא מאמר בלדד אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם כי יד פשעם עשתה זאת. והנה כאשר הרוח טומאה ההוא מדכא את החוטא ביסורין אז בראות צרתו בעיניו נותן אל לבו כי עונותיו ילכדונו ושב ומקבל לכפרת עון ואז כאשר נפשו מתמוגגת בצרתו כך הרוח ההוא שעשה בעונו הנקרא רעה מתמוגג ומתמעט על ידי התשובה והמירוק וזה יאמר נפשם ברעה תתמוגג כי הנפש בחברת הרעה תתמוגג באופן שגם הרעה תתמוגג עמה. או יותר כפשוטו כי לא יסוד הרוח תתמוגג נפשם כי אם ברעה שפעלו הוא עונם תתמוגג כי הוא הרוח סערה או שנתלבש בה כמדובר: