Commentaire sur Les Psaumes 137:6
תִּדְבַּ֥ק־לְשׁוֹנִ֨י ׀ לְחִכִּי֮ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃
Que ma langue s’attache à mon palais, si je ne me souviens toujours de toi, si je ne place Jérusalem au sommet de toutes mes joies!
רש"י
אם לא אעלה את ירושלים. את זכרון אבל חורבנה אעלה להזכירו בראש כל שמחתי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
תדבק לשוני. שלא תוכל לדבר ולשיר שיר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
וכל שכן שאין צריך לומר שאני לא אשכחך כ"א דעי אפוא כי תחלת הגאולה תהיה בזכירתך כי הנה ידוע כי יום הגאולה ליבא לפומא לא גלי' וע"י גלות בפומא תהיה הגאולה לכן דעי כי תדבק לשוני לחכי לבלתי גלותה בפי אם לא אזכרכי ולא עוד אלא אם לא אעלה כו' והוא כי הנה לעתיד ישמח ה' במעשיו מה שעד כה אמרו רבותינו ז"ל שלא שמח ה' בעולמו אם לא בבית המקדש בבנינו ואם נשים לב אל מלת שמחה כלפי מעלה שמבואר אצלנו שהוא הוצאת שפע פנימי חוצה כאדם השמח שמוציא אור צהיבות טוב לבו חוצה בפניו השוחקות ואמר הנה ראש שמחתי בעולמי הוא בית המקדש שהוא ראש עפרות תבל מקום שלעומת שער השמים והנה אעלה באיכות את ירושלים על איכות מה שהוא עתה ראש שמחתי כי הנה בית המקדש העתיד מעשה אלהים יהיה וירושלים תהיה אז איכותה מאשר הוא עתה בהמ"ק:
Ask RabbiBookmarkShareCopy