Commentaire sur Les Psaumes 143:6
פֵּרַ֣שְׂתִּי יָדַ֣י אֵלֶ֑יךָ נַפְשִׁ֓י ׀ כְּאֶֽרֶץ־עֲיֵפָ֖ה לְךָ֣ סֶֽלָה׃
Je tends les mains vers toi; mon âme, telle une terre aride, [a soif] de toi. Sélah!
רש"י
כארץ עיפה. בגולה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
כארץ עיפה. כמו הארץ הצמאה שהיא מתאוה ומיחלת אל המטר כן נפשי צמאה ומיחלת לך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ועוד היה לי כי אז כאשר פרשתי ידי אליך היתה שכינה שורה עליהם כי הלא היתה נפשי בקרבי אז כארץ עיפה שמשתוקקת המים כך היתה היא משתוקקת לצאת ממני ואין זה כ"א שהיתה השכינה על פרישת ידי ואז היתה נפשי תאבה לצאת לידבק בה כי היא חלק ממנה ושואבת אליה ככל חלק אל הכל וזה סלה שאפילו אחר שהייתי אוסף ידי היה נשאר בה החשק ההוא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy