Commentaire sur Les Psaumes 42:2

כאיל תערג על אפיקי מים. ל' ערג נופל על קול האיל כאשר יפול לשון נהם לארי ושקוק לדוב וגעה לשוורים, וצפצוף לעופות, אמרו רבותינו האילה הזאת חסידה שבחיות וכשהחיות צמאו' למים הם מתכנסות אליה שתתלה עיניה למרום ומה היא עושה חופרת גומא ומכנסת קרניה לתוכה וגועה, והקב"ה מרחם עליה והתהום מעלה לה מים:

כאיל. האילים הם במדבר במקום שאין מים מצויה ויתאוו למים, ועוד כי יאכלו הנחשים ויתחממו ויבקשו המים להתקרר וזהו טעם אפיקי מים שהם מים הנגרים שם, גם י"א כי האיילים כשרודפים אחריהם הכלבים הצדים ילכו אחריהם עד שימצאו מים עמוקים הולכים ועורגים ויבוא בתוך המים עייפים וינצלו מהם, ואמר איל לשון זכר ותערוג לשון נקבה כולל זכרים ונקבות, או אמר תערוג כי אפשר כי הנקבה עורגת יותר מן הזכר תערוג ותצעק מרוב תאוה ולשון עריגה נופל על האיל כמו לשון געייה בשור:

והן אלה דברי חלק הגופים לפניו ית' כאיל תערוג כו' והוא בהזכיר מאמרם ז"ל כי בשנת בצורת יצמאו כל החיות ותלכנה אצל האיל חסיד שבכולם שיבקש רחמים עליהם והוא חופר בקרקע ונועץ קרנו וגועה והקב"ה שומע קולו ובוקע מים לפניו. ונבוא אל הענין אומרים עם בני ישראל אשר בגלות החיל הזה לפניו ית' הנה אני כח החומר לא אדע ערך מעלת דבקותך המושג בבקר בהיכלך כאשר נפשי יודעת מאד והנה יקרנה כמקרה האיל כי גם שהוא גם הוא שותה כיתר חיות כי גם הוא היה צחה צמא ועכ"ז כל ישעו וכל חפץ הוא להטיב את החיות הקרובים אליו ובאים לבקש מלפניו כי על כן לא יעשה דבר עד בואנה אליו הנה כמשל הזה הוא מה שנפשי משתוקקת להראות לפניך בבית מקדשך וזהו כאיל תערוג על אפיקי מים שכל ישעו וכל חפץ להיטיב לזולת כן נפשי תערוג אליך לא בעצם למענה רק להיטיב לי.