Commentaire sur Les Psaumes 73:2

וַאֲנִ֗י כִּ֭מְעַט נטוי [נָטָ֣יוּ] רַגְלָ֑י כְּ֝אַ֗יִן שפכה [שֻׁפְּכ֥וּ] אֲשֻׁרָֽי׃

Pour moi, cependant, peu s’en faut que mes pieds n’aient bronché; pour un rien, mes pas auraient glissé.

רש"י

רד"ק

אלשיך

מצודת ציון

מלבי"ם באור המילות

אבן עזרא

מצודת דוד

מנחת שי

רש"י

רד"ק

מצודת דוד

מנחת שי

אבן עזרא