Dibur_hamatchil sur L’Exode 29:75

ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנות המזבח באצבעך. תנו רבנן באצבעו ולקח מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין. באצבעו ונתן מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין. אמר רבי שמעון וכי נאמרה יד בקבלה הואיל ולא נאמר יד בקבלה קבל בשמאל כשר. אמר אביי במקרא נדרש לפניו ולאחריו קמיפלגי אמר אביי הא דרבי אלעזר בר רבי שמעון מפקא מדאבוה ומפקא מדרבנן. דתניא רבי אלעזר בר' שמעון אומר כל מקום שנאמר אצבע בקבלה שינה בקבלה פסול בנתינה כשר וכל מקום שנאמר אצבע בנתינה שינה בנתינה פסול בקבלה כשר. והיכן נאמר אצבע בנתינה. דכתיב ולקחת מדם הפר ונתתה על קרבנות המזבח באצבעך וקסבר מקרא נדרש לפניו אבל לא לפני פניו ולא לאחריו. אמר רבה אמר רבי שמעון בן לקיש כל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין אצבע לא בעיא כהונה כהונה בעיא אצבע אלא כהן למה לי בכהונו:

ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם. אמר רב חסדא מתנות כהונה אין נאכלין אלא צלי ואין נאכלין אלא בחרדל מאי טעמא למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים. והיתה לאהרן ולבניו תנו רבנן כהן גדול כיצד מקריב חלק בראש אומר עולה זו אני מקריב מנחה זו אני מקריב. כיצד נוטל חלק בראש אומר חטאת זו אני מקריב ואוכל ונוטל חלה אחת משתי חלות ארבע או חמש ממעשה לחם הפנים רבי אומר לעולם חמש שנאמר והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו:

תניא רבי יוסי אומר מתוך שנאמר כל הנוגע במזבח יקדש שומע אני בין שראוין בין שאינן ראוין תלמוד לומר כבשים מה כבשים מיוחדים שהן ראוין אף כל דבר שהוא ראוי. ורבי עקיבא אומר עולה מה עולה הראויה אף כל בראוי. מאי בינייהו אמר רב אדא בר אהבה עולת העוף פסולה איכא ביניהו. מר מייתי לה מעולה ומר מייתי לה מכבשים. ולמאן דמייתי לה מכבשים הא כתיב עולה. אי כתיב כבשים ולא כתיב עולה הוה אמינא אפילו מחיים כתב רחמנא עולה. ולמאן דמייתי מעולה הא כתיב כבשים. אי כתיב עולה ולא כתיב כבשים הוא אמינא אפילו מנחה כתב רחמנא כבשים. מאי איכא בין הני תנאי להני תנאי דמתניתין דתנן המזבח מקדש את הראוי לאישים אם עלה לא ירד שנאמר היא העולה על מוקדה מה עולה שהיא ראויה לאישים אם עלתה לא תרד אף כל דבר שראוי לאישים אם עלה לא ירד. רבן גמליאל אומר כל הראוי למזבח וכו' מה עולה שהיא ראויה למזבח אם עלתה לא תרד אף כל דבר שראוי למזבח אם עלה לא ירד. אין בין דברי רבן גמליאל לדברי רבי יהושע אלא הדם והנסכים שרבן גמליאל אומר לא ירדו ורבי יהושע אומר ירדו. רבי שמעון אומר הזבח כשר והנסכים פסולין. הנסכים כשרין והזבח פסול. אפילו זה וזה פסולים הזבח לא ירד והנסכים ירדו. מאי איכא בין הני תנאי לתנאי דמתניתין אמר רב פפא קמצים שקדשו בכלים איכא בינייהו. לתנאי דידן לא ירד וכו'. אלו אם עלו לא ירדו הלן והיוצא וכו'. פרשה זו יפה נדרשת בפרשת פנחס. וזה אשר תעשה על המזבח (כתוב ברמז קפח):