רְאוּ֙ אָנֹכִ֣י מִתְמַהְמֵ֔הַּ בעברות [בְּעַֽרְב֖וֹת] הַמִּדְבָּ֑ר עַ֣ד בּ֥וֹא דָבָ֛ר מֵעִמָּכֶ֖ם לְהַגִּ֥יד לִֽי׃
Voyez, moi je m’attarderai dans les plaines du désert, attendant qu’un message vienne m’informer de votre part."
גן נעול
(שמואל ב' טו, כח) "ראו אנכי מתמהמה בערבות המדבר עד בוא דבר מעמכם להגיד לי". פירוש אע"ג שאני בורח מפני הסכנה, ואני צריך להתרחק ביותר, מכל מקום אני מעכב עצמי בערבות המדבר, מפני סבה, והוא שאני צריך להמתין שם עד בוא דבר מעמכם להגיד לי וכמפורש שם בענין. וגם בעכבה זו אין בושה לו, כי טבע הענין התחייב להתעכב כדי לשמוע דבר מפי המגידים. הנה בארנו כל המקומות שנזכר בהן לשון התמהמהות, והוכחנו שהן על עכבה עבור סבה. לא נשאר זולת פסוק אחד והוא (שופטים ג, כו) "ואהוד נמלט עד התמהמהם", ויתבאר בתוך לשונות של בושש.