Midrash sur Les Proverbes 8:32

(משלי ח לב): "ועתה בנים שמעו לי" - אמר הקב"ה: איני מבקש מכם אלא שמיעה זו בלבד, אם שמעתם לי - אני מקיים לכם מה שניבא ישעיה (ישעיהו א יט): "אם תאבו ושמעתם - טוב הארץ תאכלו". (משלי ח לד): "אשרי אדם שומע לי" - אמר הקב"ה: אשרי מי ששומע לי. "לשקוד על דלתותיי יום יום" - למה יום יום שני פעמים? כנגד שני עולמות, העולם הזה והעולם הבא. "לשמור מזוזות פתחיי" - אלו שערי תפילה, שחייב אדם להשכים לבית הכנסת, וייכנס שני פתחים ואחר-כך יתפלל. ד"א "לשמור מזוזות פתחיי" - אמר רבי תנחומא: חייב אדם לתת מזוזות על פתחי ביתו, שנאמר (דברים ו ט): "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". רבי לוי אומר: שתי מזוזות - מזוזה אחת מכאן ומזוזה אחת מכאן. רבי ישמעאל אומר: מזוזה אחת. וחכמים אומרים: הלכה כרבי ישמעאל, למה? שאם אדם עושה שתי מזוזות, אינו יודע איזהו עיקר ואיזהו טפל. מסייע ליה לרבי ישמעאל, דאמר קרא (דברים ו ח): "וקשרתם לאות על ידך", אם כן, יעשה אדם שני תפילין, תפילין מכאן ותפילין מכאן?! אם עשה כן, אינו יודע איזו עיקר ואיזו טפל, אלא ודאי הלכה כרבי ישמעאל, מה מזוזות - מזוזה אחת, אף תפילין - תפילה אחת. אמר רבי יודן: אם כן, למה נאמר "לשמור מזוזות פתחיי" - שאם יש לאדם שני פתחים, צריך שתי מזוזות, מזוזה בזה ובזה, לכך נאמר "מזוזות פתחיי".

דָּבָר אַחֵר, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ח, לב): וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ, מְדַבֵּר בְּיַעֲקֹב דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית כח, כ): וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר, רַבָּנָן וְרַבִּי אַסֵּי, רַבָּנָן אָמְרֵי עַל הַכֹּל הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעַל הַפַּרְנָסָה לֹא הֱשִׁיבוֹ. (בראשית כח, כ): אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, אָמַר לוֹ (בראשית כח, טו): וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ. (בראשית כח, כ): וּשְׁמָרַנִּי, אָמַר לוֹ (בראשית כח, טו): וּשְׁמַרְתִּיךָ. (בראשית כח, כ): בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, אָמַר לוֹ (בראשית כח, טו): בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. (בראשית כח, כא): וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, אָמַר לוֹ (בראשית כח, טו): וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת. וְעַל הַפַּרְנָסָה לֹא הֱשִׁיבוֹ. אָמַר רַב אַסֵּי אַף עַל הַפַּרְנָסָה הֱשִׁיבוֹ, דִּכְתִיב (בראשית כז, טו): כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, וְאֵין לְשׁוֹן עֲזִיבָה הָאֲמוּרָה כָּאן אֶלָּא לְשׁוֹן פַּרְנָסָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים לז, כה): נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם, דָּבָר אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁזַּרְעוֹ וּבָנָיו הֵם מְבַקְּשִׁים לָחֶם לֹא רָאִיתִי לְאוֹתוֹ צַדִּיק אֲבִיהֶם נֶעֱזָב מִיִּרְאָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה, שֶׁכָּךְ שׁוֹמֵעַ מִפִּי בּוֹרְאוֹ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אַשְׁרַי וְאַשְׁרֵיכֶם כְּשֶׁנִּתְקַיְּמוּ כָּל הַתְּנָאִין הַלָּלוּ שֶׁהִתְנֵיתִי עִמָּכֶם. אָמַר רַבִּי אַחָא אַף לְבָנָיו אָמַר כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי, אַשְׁרַי וְאַשְׁרֵיכֶם לִכְשֶׁתְּקַיְּמוּ כָּל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ שֶׁהִתְנֵיתִי עִמָּכֶם, אֵימָתַי כְּשֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת תּוֹרָתִי, שֶׁנֶאֱמַר: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ.