Midrash sur Les Psaumes 67:2

דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, רַבָּנִין אָמְרִין, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הוֹאִיל וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶן תּוֹכְחוֹתֶיךָ צָרִיךְ אַתָּה לְבָרְכָן, מִיָּד חָזַר וּבֵרְכָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה וגו', וּמִנַּיִן שֶׁכָּל הַמְקַבֵּל תּוֹכָחָה זוֹכֶה לִבְרָכָה, שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה מְפָרֵשׁ (משלי כד, כה): וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה הֱיִיתֶם מִתְבָּרְכִין עַל יְדֵי אֲחֵרִים, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סז, ב): אֱלֹהִים יְחָנֵנוּ וִיבָרְכֵנוּ וגו'.

דָּבָר אַחֵר, כֹּה תְּבָרְכוּ יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יְבָרֶכְךָ, בְּעֹשֶׁר. וְיִשְׁמְרֶךָ, שֶׁתְּהֵא עוֹשֶׂה מִצְוֹת. יָאֵר ה' פָּנָיו, וְיַעֲמִיד מִמְּךָ בָּנִים בְּנֵי תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר (משלי ו, כג). דָּבָר אַחֵר, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, יַעֲמִיד מִמְּךָ כֹּהֲנִים שֶׁמְּאִירִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא תָּאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם (מלאכי א, י). וּכְתִיב: וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִּכְבֶּה (ויקרא ו, ה). וִיחֻנֶּךָּ. שָׁנָה רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, יַחְנֶה ה' אֶצְלְךָ. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶּךָּ, יַעֲמִיד מִמְּךָ נְבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִד וְעַל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים (זכריה יב, י). דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶּךָּ, יִתֵּן חִנּוֹ עָלֶיךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד (אסתר ב, יז). יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים (דברים י, יז). הָא כֵּיצַד. עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין, יִשָּׂא ה' פָּנָיו. כֵּיוָן שֶׁנִּתְחַתֵּם גְּזַר דִּין, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים. דָּבָר אַחֵר, יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, עִם הַבְּרָכָה שְׁמִירָה. מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם יֵשׁ לוֹ אוֹהֵב בְּסוּרְיָא, וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרוֹמִי. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו, עָלָה וּבָא אֶצְלוֹ, נָתַן לוֹ מֵאָה לִיטְרִין שֶׁל זָהָב. טְעָנוֹ, יָצָא לַדֶּרֶךְ, נָפְלוּ עָלָיו לִסְטִין וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ וְכָל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ. שֶׁמָּא יָכֹל לְשָׁמְרוֹ הַמֶּלֶךְ מִן הַלִּסְטִין. לְפִיכָךְ כְּתִיב: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. דָּבָר אַחֵר, יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יְבָרֶכְךָ בְּמָמוֹן, שֶׁלֹּא תְּהֵא עָשׂוּי בַּמְּדִינָה פַּנְיַאס, וְשֶׁלֹּא תָּבוֹא זִימְיָא לַמְּדִינָה וְיֹאמְרוּ לְךָ תֵּן זָהָב, אֶלָּא יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. דָּבָר אַחֵר, יְבָרֶכְךָ, בְּבָנִים. וְיִשְׁמְרֶךָ, בְּבָנוֹת, שֶׁהַנְּקֵבוֹת צְרִיכוֹת שְׁמִירָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, ה' שׁוֹמְרְךָ ה' צִלְּךָ (תהלים קכא, ה). יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, יָאֵר לְךָ מְאוֹר פָּנָיו. וְאֵין יָאֵר אֶלָּא חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים (משלי טז, טו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אֵל ה' וַיָּאֵר לָנוּ (תהלים קיח, כז). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ (שם סז, ב). יִשָּׂא ה' פָּנָיו. וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא פָנִים. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים (דברים י, יז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁהֵם נוֹשְׂאִים לִי פָנִים, אַף אֲנִי נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים. כֵּיצַד, כָּתַבְתִּי בְּתוֹרָתִי וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ (דברים ח, י). וְאָדָם יוֹשֵׁב הוּא וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְאֵין לִפְנֵיהֶם כְּדֵי שׂבַע, וְהֵן נוֹשְׂאִין לִי פָּנִים וּמְבָרְכִין, וְדִקְדְּקוּ עַל עַצְמָן שֶׁיְּבָרְכוּ עַל כְּזַיִת וְעַל כְּבֵיצָה. לְפִיכָךְ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. כֹּה תְּבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם. אָמוֹר, מָלֵא כְּתִיב. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַכֹּהֲנִים, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁתִּהְיוּ מְבָרְכִין אוֹתָם בְּאַנְגַּרְיָא וּבְבֶהָלוֹת. אֶלָּא תִּהְיוּ מְבָרְכִין אוֹתָם בְּכַוָּנַת הַלֵּב, כְּדֵי שֶׁתַּשְׁלִים הַבְּרָכָה בָּהֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר: אָמוֹר מָלֵא. לוֹמַר, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לִתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ בְּפֶה מָלֵא.

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, יִתֵּן לְךָ מְאוֹר עֵינָיִם. דָּבָר אַחֵר: יָאֵר ה' וגו', שֶׁיַּבִּיט בְּךָ בְּפָנִים מְאִירוֹת וְלֹא בְּפָנִים זְעוּמוֹת. דָּבָר אַחֵר, יָאֵר, זֶה מְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁיָּאִיר עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ בַּתּוֹרָה וְיִתֶּן לְךָ בָּנִים בְּנֵי תוֹרָה, כְּמָה דְּתֵימָא (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. דָּבָר אַחֵר: יָאֵר ה' פָּנָיו, יַעֲמִיד מִמְּךָ כֹּהֲנִים שֶׁמְּאִירִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי א, י): וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם, וְאוֹמֵר (ויקרא ו, ה): וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה. (במדבר ו, כה): וִיחֻנֶךָּ, הֲרֵי הֵם מְבֹרָכִים וּשְׁמוּרִים וּשְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, וּמִנַּיִן אַף חֲנוּנֵי בְּדַעַת וּבְבִינָה, תַּלְמוּד לוֹמַר וִיחֻנֶךָּ, כְּמָה דִּמְצַלֵּינַן: אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יִתֵּן בָּכֶם דַּעַת שֶׁתִּהְיוּ חוֹנְנִים זֶה אֶת זֶה וּמְרַחֲמִים זֶה אֶת זֶה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וגו'. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יָחוֹן אוֹתְךָ בְּבָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לג, ה): הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ, וְאוֹמֵר (בראשית מג, כט): אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶּךָּ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים סז, ב): אֱלֹהִים יְחָנֵנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָּה. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יָחְנְךָ בְּמִשְׁאֲלוֹתֶיךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ל, יט): חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךּ שָׁנָה רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל יַחֲנֶה ה' אֶצְלָךְ. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךּ, יַעֲמִיד מִמְךָ נְבִיאִים, כְּמָה דְּתֵימָא (זכריה יב, י): וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וגו' רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יִתֵּן חִנּוֹ עָלֶיךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, כא): וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי וגו', (אסתר ב, טו): וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן וגו'. [על פי]: (דניאל א, ט) וַיִּתֵּן אֱלֹהִים אֶת חֵן דָּנִיֵּאל וגו'. (משלי ג, ד): וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב וגו'. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ד, ט): תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וגו'. (משלי א, ט): כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, בְּמַתְּנַת חִנָּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קכג, ג): חָנֵנוּ ה' חָנֵנוּ וגו'. (תהלים קכג, ב): כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְחָנֵנוּ. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, לְהוֹצִיאֲךָ מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, כְּמָה דְתֵימָא: חָנֵנוּ ה' חָנֵנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, לִגְאֹל אוֹתָךְ, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה לג, ב): ה' חָנֵנוּ לְךָ וגו'.