Parshanut sur Le Deutéronome 5:18
וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ (ס) וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ (ס)
(X). Ne convoite point la femme de ton prochain, et ne désire la maison de ton prochain ni son champ, son esclave ni sa servante, son bœuf ni son âne, ni rien de ce qui est à ton prochain."
משך חכמה
ולא תתאוה כו' שדהו. מה דלא כתוב בדברות ראשונות שדהו. מפני, שלפי דברות ראשונות אלמלא לא נשתברו הלוחות ראשונות היו ישראל בארץ ולא היה שעבוד מלכיות (ערובין נ"ד), והיה כל שדה חוזרת לבעלים ביובל, ולא הוי רק קנין פירות ולא הוה רק כמכר תבואות השדה, והוה בכלל וכל אשר לרעך, אבל כי נשתברו הלוחות ושעבוד מלכיות ובטל היובל ובפרט בחוצה לארץ הוי קנין שדה לעולם ונפש המוכר צערו לעולם, אז הוא רע לעולם כמו ביתו בע"ח שאינו חוזר ביובל. ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy