הֲלוֹא־זֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּ־ל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּֽאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד ברבבתו [בְּרִבְבֹתָֽיו׃] (ס)
N’est-ce pas ce même David que les chœurs acclamaient en disant: "Saül a battu ses mille, Et David ses myriades?"
שד"ל
ותען: ל' זמר, כמו יענו במחולות, והל' נגזר ממה שהיה א' משורר ושאר העם עונים אחריו כמו שאמרתי למעלה (פסוק א').