Quotation_auto sur Les Nombres 15:38

אם מחוט ועד שרוך נעל א"ל הקב"ה אתה אמרת אם מחוט חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית כמה דאת אמר על ציצית הכנף פתיל תכלת. ומתרגמינן חוטא דתכלתא אתה אמרת נעל חייך שאני נותן לבניך מצות יבמה כמה דאת אמר וחלצה נעלו.

ויראה יהודה ויחשבה לזונה צריך אדם להזהר עצמו [באחות אשתו] ובקרובותיו שלא יכשל באחת מהן ממי את למד מיהודה ויראה יהודה למה כי כסתה פניה עד שהיא בבית חמיה. ד"א ויראה יהודה לא השגיח כיון שכסתה פניה אמר אילו היתה זונה לא היתה מכסה פניה. אמר ר' יוחנן ביקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה א"ל להיכן אתה הולך יהודה מהיכן מלכים עומדים מהיכן גואלים עומדים. ויט אליה אל הדרך בעל כרחו שלא בטובתו. ותאמר חותמך ופתילך נצנצה בה רוח הקודש. חותמך זה מלכות כמה דאת אמר כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני. ופתילך זו סנהדרין שהן מצויינין בפתיל כמה דאת אמר ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת. ומטך אשר בידך זה מלך המשיח כמה דאת אמר מטה עוזך ישלח ה' מציון. ויבוא אליה ותהר לו גבורים כיוצא בו צדיקים כיוצא בו. וישלח יהודה את גדי העזים משחקת בתבל ארצו התורה שהיא משחקת על הבריות א"ל הקב"ה ליהודה את מרמה לאביך בגדי עזים חייך שתמר מרמה לך בגדי עזים:

דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית. זה שאמר הכתוב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, ואמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, זרע להם הקב"ה את התורה ואת המצות לישראל להנחילם חיי העולם הבא, ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל. יצא לחרוש לא תחרוש בשור ובחמור, לזרוע לא תזרע כרמך כלאים. לקצור כי תקצור קצירך בשדך, [לדוש לא תחסום שור בדישו], לאפות ראשית עריסותיכם חלה תרימו, שחטא ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה. קן צפור שלוח הקן. חיה ועוף ושפך את דמו וכסהו בעפר, נטע וערלתם ערלתו. קבר את המת לא תתגודדו. מגלח שער לא תקיפו פאת ראשכם. בנה בית ועשית מעקב. במזוזה וכתבתם על מזוזות. נתכסה בטלית ועשו להם ציצית. פרשת ציצית מפני מה קבעוה בק"ש מפני שיש בה חמשה דברים מצות ציצית ויציאת מצרים ועול מצות והרהור עבירה והרהור אלילים. בשלמא הני תלתא מפרשי, אלא עבירה ואלילים מנלן, דתניא אחרי לבבכם זה הרהור עבירה, ואחרי עיניכם זה הרהור אלילים. בני ישראל חייבים בציצית ואין הנכרים חייבים, או בני ישראל פרט לגרים, אמרת ויאמר ה' אל משה לרבות יחידים, דבר אל בני ישראל לרבות את הגרים, ואמרת אליהם ריבה עבדים משוחררים. ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר גדולים על הקטנים להנהיגן במצות ציצית, מכאן אמרו כל תינוק שיודע להתעטף חייב בציצית, וכל שהוא יודע לנענע חייב בלולב, וכל שהוא יודע לשמור תפילין חייב בתפילין, וכל שהוא יודע לדבר אביו (ואמו) חייב ללמדו שמע ותורה ולשון הקודש ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם. כל שהוא יודע להכיר לאביו שוחטין עליו את הפסח, וכל שהוא אוכל כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגליו ד' אמות, וכל שהוא יודע לפתוח חיקו הכהנים חולקים לו בבתי הגרנות: