Quotation_auto sur Le Lévitique 11:39
וְכִ֤י יָמוּת֙ מִן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁר־הִ֥יא לָכֶ֖ם לְאָכְלָ֑ה הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
Si l’un des animaux que vous pouvez manger vient à mourir, celui qui touchera à son cadavre sera souillé jusqu’au soir.
ילקוט שמעוני על התורה
תנו רבנן הטמאים לרבות ביצת השרץ וקולית השרץ. יכול אפילו לא ריקמה תלמוד לומר השרץ מה שרץ שריקם אף ביצת השרץ שריקמה. יכול אפילו לא ניבו תלמוד לומר הנוגע יטמא את שאפשר לו ליגע טמא את שאי אפשר לו ליגע טהור וכמה נקיבתן כחוט השערה. הטמאים מלמד שמצטרפים זה עם זה בדם וכו'. כל הנוגע בהם יטמא לרבות ידות הכלים, יכול ביותר מכשעור תלמוד לומר בהם כל שהוא לצרכם דברי ר' עקיבא. א"ל ר' יוחנן בן נורי הכתוב הוא אומר במטמא ואתה אומר במיטמא. א"ל אף אני איני אומר אלא הנוגע בהם יטמא עד הערב אין האוכל אוכלים טמאים ולא השותה משקים טמאים מטא טומאת ערב. יטמא עד הערב הנוגע בהם, יכול בחייהם תלמוד לומר במותם, אי במותם יכול ולא בשחיטתן תלמוד לומר בהם ואף על פי ששחוטין. הא מה אני מקיים בהם במותם ולא בחייהם. הנוגע בהם יכול בכולן תלמוד לומר מהם. אי מהם יכול במקצתן תלמוד לומר בהם הא כיצד עד שיגע במקצתן שהוא ככולן שערו חכמים שעורו בכעדשה שכן החומט תחלת ברייתו בכעדשה, רבי יוסי בר' יהודה אומר כזנב הלטאה. וכל אר יפול עליו מהם במותם יטמא במי הוא מדבר אי במיתתן הרי מיתתן אמורה אם באבר מן המת הרי אבר מן המת אמור למעלה הא במי הוא מדבר באבר מן החי. והלא דין הוא ומה אם בהמה שלא עשה דמה כבשרה אבר מן החי הימנה מטמא שרץ שעשה דמו כבשרו אינו דין שיהא אבר מן החי הימנו מטמא, לא אם אמרת בבהמה שמטמאה במשא תאמר בשרץ שאינו מטמא במשא הואיל ואינו מטמא במשא לא יהא אבר מן החי הימנו מטמא תלמוד לומר וכל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא להביא אבר מן החי. יכול אפילו תלוי בו בשערה תלמוד לומר אשר יפול אין טמא עד שיפול. יכול אף בשר הפורש מן החי טמא תלמוד לומר במותם מה מיתה שאין לה חליפין אף אבר מן החי שאין לו חליפין דברי ר' יוסי הגלילי, ר' עקיבא אומר מה מיתה גידים ועצמות אף אבר מן החי גידים ועצמות. רבי אומר מה השרץ בשר גידים ועצמות (כתוב לפנים על וכי ימות מן הבהמה):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה, להביא את בן שמונה שאין שחיטתו מטהרתו, רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר בר' שמעון אמרי שחיטתו מטהרתו, לאכילה כ"ע מת הוא, רבי יוסי ורבי אלעזר אמרי כטרפה מה טרפה אף על גב דמתה היא שחיטתה מטהרתה הכא נמי לא שנא, ורבנן אמרי לא דמי לטרפה טרפה היתה לה שעת הכושר כו', וכי תימא טרפה מבטן מאי איכא למימר התם יש במינה שחיטה הכא אין במינה שחיטה, וכי ימות מן הבהמה מקצת בהמה מטמאה ומקצת בהמה אינה מטמאה ואי זו זו טרפה ששחטה, בהמה שמת עוברה בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ונגע בו בין בבהמה טהורה בין בבהמה טמאה טהור, רבי יוסי הגלילי אומר בטמאה טמא בטהורה טהור, מאי טעמא דתנא קמא אמר רב חסדא קל וחומר אם הועילה לו אמו להתירו באכילה לא תועיל לו אמו לטהרו מידי נבלה, אשכחן בהמה טהורה בהמה טמאה מנלן דאמר קרא וכי ימות מן הבהמה זו בהמה טמאה, אשר היא לכם לאכלה זו בהמה טהורה, מה בהמה טהורה עוברה טהור אף בהמה טמאה עוברה טהור, ורבי יוסי הגלילי מאי טעמא, אמר רבי יצחק דאמר קרא וכל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת על ארבע טמאים הם לכם מהלכי כפים בחיה טמאתי לך רב נחמן בר יצחק אמר מהכא או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה, וכי נבלת בהמה טמאה מטמאה ונבלת בהמה טהורה לא מטמאה אלא איזה זה עובר שבמעי טמאה שהוא טמא ושבטהורה שהוא טהור, וכי מאחר דנפקא לן מדרב נחמן בר יצחק קרא דרבי יצחק למה לי, אי לאו דרבי יצחק הוה אמינא כוליה לכדרבי הוא דאתא קמשמע לן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy