La Bible Hébreu
La Bible Hébreu

Quotation_auto sur Les Proverbes 7:13

וְהֶחֱזִ֣יקָה בּ֭וֹ וְנָ֣שְׁקָה־לּ֑וֹ הֵעֵ֥זָה פָ֝נֶ֗יהָ וַתֹּ֣אמַר לֽוֹ׃

Cette femme s’empare de lui, le couvre de baisers et, prenant un air effronté, lui dit:

ילקוט שמעוני על התורה

ויהי אחר הדברים האלה וארא בפתאים אלו השבטים בערביא צווחים למינוקא פתיא. אבינה בבנים חסר לב זה יוסף שהיה אומר על אחיו לשון הרע היש חסר לב יותר מזה. והנה אשה לקראתו זה אשת אדוניו. שית זונה ליוסף ונצורת לב בעלה. הומיה היא וסוררת בוכה היא וטעיתא. בביתה לא ישכנו רגליה לא פעם בחוץ פעם ברחובות. ואצל כל פנה תארוב שלחה ואמרה חמיתון ליוסף החזיקה בו ונשקה לו ותתפשהו בבגדו. העיזה פניה ותאמר שכבה עמי. כי לא ינוח שבט הרשע זו אשתו של פוטיפר. על גורל הצדיקים זה יוסף שנאמר ותשא אשת אדוניו מה כתיב למעלה מן הענין ויהי יוסף יפה תאר וגו' ותשא אשת אדוניו משל לגבור שהיה יושב בשוק ממשמש בעיניו מתקן בשערו אמר אנא גבר א"ל אין את גבר הא דובא קומך קפחיניה. ויהי אחר הדברים האלה הרהורי דברים היו שם מי הרהר יוסף הרהר אמר כשהייתי בבית אבי היה אבי רואה איזה מנה יפה ונותן לי והיו אחי מכניסים בי עין הרע עכשיו שאני כאן מודה אני שאני ברוחה. אמר ליה הקב"ה הטליס חייך שאני מגרה בך את הדוב. ד"א אמר אבי נתנסה זקני נתנסה אני איני מתנסה א"ל הקב"ה חייך שאני מנסה אותך יותר מכולם כך היה וסתן של אומות העולם אחד מהם לוקח לו עבד הולך אצל אסטרולוגוס וא"ל האטב נחשא אין לשון זה ותשא אלא לשון אסטרולוגיא כד"א ופן תשא עיניך השמימה. ותאמר שכבה עמי ארורים הן הרשעים כאן ותאמר שכבה עמי כבהמה ולהלן ופרשת כנפך על אמתך. וימאן ויאמר אל אשת אדוניו בדבר מצוה ממאנין בדבר עבירה אין ממאנין. אתמהה. בדבר מצוה ממאנין מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל בדבר עבירה אין ממאנין. בדבר מצוה ממאנין אם מאן ימאן אביה בדבר עבירה אין ממאנין. וימאן ויאמר הן אדוני וגו' אמר לה למוד הוא הקב"ה להיות בוחר בבית אבא לעולם שנאמר קח נא את בנך אם אשמע לך שמא אבחר לעולה ואפסל מן הקרבן. ד"א [וימאן] ויאמר אל אשת אדוניו למוד הוא הקב"ה להיות נגלה על בית אבא בלילה. אברהם אחר הדברים האלה היה דבר ה' [אל אברם] במחזה. יצחק וירא אליו ה' בלילה ההוא. יעקב ויחלום והנה ה' נצב עליו אשמע לך שמא יגלה עלי הקב"ה וימצאני טמא. הן אדוני מתירא אני מאדם הראשון על ידי שעבר עבירה קלה נטרד מגן עדן וזו גלוי עריות שהיא עבירה חמורה על אחת כמה וכמה. הן אדוני מתירא אני מאבא שבארץ כנען. ראובן ע"י שכתוב וילך ראובן וישכב נטל בכורתו ונתנה לי אשמע לך וארד מבכורתי. הן אדוני מתירא אני מאדוני. אמרה לו הורגתו אני. א"ל לא די לי שאמנה באיסטרטין של נואפים אלא שאמנה באיסטרטין של רצחנין. ואם את הדבר הזה את מבקשת הן אדוני הידא לקומיך. א"ל חלב עזים שחורות וחלב עזים לבנות טעם אחד להם. ד"א הן אדוני מתירא אני מה' א"ל איננו א"ל גדול ה' ומהולל מאד הכניסתו מחדר לחדר ומקיטון לקיטון עד שהעמידה אותו לפני מטתה והיתה עבודה זרה למעלה הימנה הלכה וכסתו אמר לה הלין אפיא כסית מי שכתוב בו עיני ה' [המה משוטטים בכל הארץ] על אחת כמה וכמה. איננו גדול בבית הזה ממני. לא שבק קריא כלום. לה' אין כתיב כאן אלא לאלקים לאלקים איני עושה את הדבר הזה. ויהי כדברה אל יוסף יום יום בניה של רחל נסן שוה וגדולתן שוה נסן שוה ויהי כדברה אל יוסף יום יום ויהי כאמרם אליו יום יום. גדולתן שוה ויסר פרעה את טבעתו. וילבש אותו בגדי שש וילבש את מרדכי. וישם רביד הזהב ומרדכי יצא מלפני המלך. וירכב אותו במרכבת המשנה וירכיבהו על הסוס. ויקרא לפניו אברך ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש. ולא שמע אליה לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה לעתיד לבוא. מטרונא שאלה לרבי יוסי אפשר יוסף בן י"ז שנה היה עומד בכל חומו ולא היה עושה את הדבר הזה. הביא לפניה ספר בראשית התחיל קורא מעשה ראובן ומעשה יהודה ותמר א"ל ומה לו שהיו גדולים וברשות אביהם לאכסה עליהן הכתוב זה שהוא קטן וברשות עצמו על אחת כמה וכמה. ולא שמע אליה אמר רבי שמע לה אלא שהביא הקב"ה איקונין שלאביו ונתבייש וברח. פעם שניה נכנס נטל הקב"ה אבן שתיה א"ל אם תגע בה הריני משליכו ואחריב את העולם הה"ד ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר והלך לפניך צדקך וכל העובר עבירה אחת בעולם הזה מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין שנאמר ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו וגו'. רבי אלעזר אומר קשורה בו ככלב שנאמר ולא שמע אליה לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה לעולם הבא. ת"ר עני ועשיר ורשע באין לדין עני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אומר עני היה וטרוד במזונותיו אומרים לו כלום היית עני יותר מהלל. אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה משתכר בטרעפקיא חצי ונותן לפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו וחציו לשומר ב"ה פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר ב"ה ליכנס מה עשה עלה ונתלה וישב על פני ארוכה כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו ערב שבת היתה ותקופת טבת הוה ירד עליו שלג כיון שעלה עמוד השחר אמר ליה שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל הציצו בו וראו דמות אדם בארובה עלו ומצאו שלג רום ג' אמות ופרקוהו ורחצוהו וסכוהו והושיבוהו כנגד המדורה אמרו ראוי זה לחלל עליו שבבת. עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אומר עשיר הייתי וטרוד בנכסי הייתי אומרים לו כלום אתה עשיר יותר מרבי אלעזר בן חרסום. אמרו עליו שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים ולא הלך וראה אותם מעולם אלא ישב ועסק בתורה פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא א"ל הניחו לי שאני הולך ללמוד תורה אמרו לו חי אדוננו אין אנו מניחין אותך וכו'. רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אומר נאה וטרוד ביצרי הייתי אומרים לו כלום היית יפה תואר יותר מיוסף הצדיק. אמרו עליו שהיתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשו לו ערבית ערבית לא לבשה לו שחרית. אמרה לו השמע לי אמר לה לא. נתנה לו אלף ככר כסף ולא שמע אליה. נמצא הלל מחייב את העניים ורבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים ויוסף הצדיק מחייב את הרשעים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Verset précédentChapitre completVerset suivant