Quotation_auto sur Les Psaumes 25:1
לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃
De David. Vers toi, Éternel, j’élève mon âme!
ילקוט שמעוני על התורה
ביומו תתן שכרו. מלמד ששכיר לילה גובה כל כל היום, ושכיר יום גובה כל הלילה מנין (אם פסק עמו), תלמוד לומר לא תלין ולא תבא עליו השמש. (כי עני הוא) [ואליו הוא נושא את נפשו] פרט לשפסק עמו. ואליו הוא נושא את נפשו וכי למה עלה זה בכבש ומסר לך את נפשו לא שתתן לו שכרו בו ביום, א"כ למה נאמר ואליו הוא נושא את נפשו, אלא מלמד שכל הכובש שכר שכיר מעלה עליו הכתוב כאלו הוא נושא את נפשו. ולא יקרא עליך אל ה' יכול מצוה שלא לקרות, תלמוד לומר וקרא עליך אל ה', יכול מצוה לקרות, תלמוד לומר ולא יקרא עליך אל ה', יכול אם קרא עליך יהיה בך חטא ואם לא יקרא עליך לא יהיה בך חטא, תלמוד לומר והיה בך חטא מכל מקום, אם כן למה נאמר וקרא עליך אל ה' ממהר אני ליפרע על ידי קורא יותר ממי שאינו קורא. זה שאמר הכתוב לדוד אליך ה' נפשי אשא ומה אם הפועל שהוא שכרו וחייב לו כתיב ואליו הוא נושא את נפשו, אנו שנפשנו תלויות בו על אחת כמה וכמה. לא יומתו אבות על בנים מה תלמוד לומר, על אחת כמה וכמה. לא יומתו אבות על בנים מה תלמוד לומר, אם ללמד שלא יומתו אבות בעון בנים [ובנים בעון אבות] הרי כבר נאמר איש בחטאו יומתו, אלא לא יומתו אבות בעדות בנים ובנים בעדות אבות. ובנים בעון אבות לא וכו' (כתוב ברמז ר"צ). אשכחן אבות לבנים ובנים לאבות וכל שכן אבות להדדי, בנים להדדי מנלן, אם כן ליכתוב קרא לא יומתו אבות על בן מאי על בנים דאפילו בנים להדדי, אשכחן בנים להדדי בנים לעלמא מנלן וכו' אם כן ליכתוב קרא ובן על אבות אי נמי הם על אבות, מאי ובנים דאפילו בנים לעלמא. אשכחן קרובי האב, קרובי האם מנלן, אמר קרא אבות אבות תרי זימני אם אינו ענין לקרובי האב תנהו לקרובי האם. אשכחן לחובה, לזכות מנלן, אמר קרא יומתו יומתו תרי זימני אם אינו ענין לחובה תנהו ענין לזכות. אשכחן דיני נפשות דיני ממונות מנלן, אמר קרא משפט אחד יהיה לכם. כשהוא אומר ובנים לרבות הקרובים, ואלו הן הקרובים אחיו ואחי איו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו וגיסו. איש בחטאו יומתו אבות מתים בעון עצמן (וכן הבנים) [ובנים מתים בעון אבותם]. מר בריה דרבינא אמר אמר קרא לא יומתו אבות על בנים [לא יומתו ע"פ אבות] שאין להם חייס בנים, דאי ס"ד לכדאמרן לא יומתו אבות בעדות בנים, ליכתוב רחמנא לא יומתו אבות על בניהם, מאי בנים ש"מ לא יומתו על פי אבות שאין להם חייס בנים. אלא מעתה ובנים לא יומתו על אבות הכי נמי לא יומתו על פי בנים שאין להם חייס אבות, אלא מעתה גר הכי נמי דפסול לעדות, אמרי הכי השתא גר נהי דאין לו חייס למעלה אבל יש לו חייס למטה לאפוקי עבד שאין לו חייס לא למעלה ולא למטה וכו'. כתיב ותקח (את שני בני) רצפה בת איה וגו' למטה וכו'. כתיב ותקח (את שני בני) רצפה בת איה וגו' והכתיב לא יומתו אבות על בנים, אר"י מוטב שתעקר אות אחת מן התורה כדי שתתקדש שם שמים בפרהסיא וכו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy