וַיָּ֤רָם כְּבוֹד־יְהוָה֙ מֵעַ֣ל הַכְּר֔וּב עַ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִּמָּלֵ֤א הַבַּ֙יִת֙ אֶת־הֶ֣עָנָ֔ן וְהֶֽחָצֵר֙ מָֽלְאָ֔ה אֶת־נֹ֖גַהּ כְּב֥וֹד יְהוָֽה׃
Et la gloire de l’Éternel s’éleva de dessus le chérubin sur le seuil du temple, le temple fut rempli par la nuée et la cour fut remplie de la splendeur de la gloire de l’Éternel.
Rashbam
ויעצמו, they did not even die in early adulthood, but they were all healthy specimens. במאד מאד, until the whole country became full of them, ותמלא הארץ אותם. The Torah describes a perception of fullness, much as Ezekiel 10,4 describing והחצר מלאה את נוגה כבוד ה', “the inner courtyard was filled with the glow of the Glory of Hashem.” This was a perception, not something tangible. Similarly, Isaiah 6,1 ושוליו מלאים את ההיכל, “and its skirts filled the Sanctuary.”