כִּ֤י דָמָהּ֙ בְּתוֹכָ֣הּ הָיָ֔ה עַל־צְחִ֥יחַ סֶ֖לַע שָׂמָ֑תְהוּ לֹ֤א שְׁפָכַ֙תְהוּ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְכַסּ֥וֹת עָלָ֖יו עָפָֽר׃
Car le sang qu’elle a versé est demeuré au milieu d’elle; elle l’a jeté sur une roche aride, elle ne l’a pas répandu sur le sol, de façon à le recouvrir de terre.
Radak
אשר פצתה את פיה, a reference to soaking up Hevel’s blood, [not as in the case of Korach being actively involved in swallowing Hevel. Ed.] We have a similar incident in Job 16,18 ארץ אל תכסי דמי, “Earth, do not cover my blood!” Also Ezekiel 24, 7-8 uses similar language, i.e. כי דמה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר, “For her blood remained within her, she placed it on a smooth rock. She did not pour it upon the ground to cover it with dust.”