וַיְבִיאֵ֜נִי דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר הַצָּפוֹן֮ אֶל־פְּנֵ֣י הַבַּיִת֒ וָאֵ֕רֶא וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וָאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי׃
Puis, il me conduisit par la porte du Nord jusqu’au front de l’édifice, et je vis soudain la gloire de l’Éternel remplir le temple de l’Éternel, et je tombai sur ma face.
מלבי"ם
ויבאני במבוא הנה עד עתה עמד בעזרת ישראל אצל שער הצפון כנזכר למעלה (מ"ד ד') עתה יצא מן שער הצפון, והגיע אל הדרך ההולך בכתף השער שהוא דרך העשר אמות ששם המבוא מהקדים אל המערב לפני לשכת החמשים, שמשם יבא דרך גדר החצר אל דרך העשר אמות שלפני לשכת העשרים (כנ"ל מ"ב ט' י' י"א) ושם הכניסו אל לשכת העשרים (דרך האמה אחת שנכנסו לשם מצד צפון (כנ"ל שם פסוק ד') שהם לשכות הקודש שנתקדשו בקדושת עזרה, וראה שבלשכת העשרים שבצד מערב יש מקום מוכן לבשל: