וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל־מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
Tous ces rois, s’étant donné rendez-vous, vinrent camper ensemble près des eaux de Mérom pour livrer bataille à Israël.
מצודת ציון
ונועדה. מל׳ וועד ואסיפה כמו ויועדו כל המלכים (יהושע י״א:ה׳):
שערי תורת ארץ ישראל
ז' ימים סובבין את ארץ ישראל ימא רבא כו'. — ע' בבלי ב"ב (ע"ד ב') ז' ימים אלו בשינוי שמות והעיקר כנוסח הירושלמי (וע' בד"ס ב"ב שם), והנה מצינו עוד בדה"י (ב' ב' ט"ו) ים יפו (ונזכר ים יפו גם בספרי ברכה פיסקא שנ"ד) וכן ים פלשתים (שמות כ"ג ל"א) וכן ים האחרון (דברים ל"ד ב'), ושלשתם הם כינויים לים הגדול (ור' בחיי כתב בשמות י"ד י"א דים האחרון הוא ים סוף וזה פלא). ויש עוד ים הקדמוני (יואל ב' כ') וכן ים הערבה (דברים ג' י"ז) ושניהם הם כינויים לים המלח שהוא במזרח א"י וכתיב (דברים שם) ים הערבה ים המלח. וע' ירושלמי שקלים פ"ו ה"ד וכן בתוספתא סוכה פ"ג שדרשו הערבה זה ימה של טבריא נראה דבין ים המלח ובין ים טבריא. מכונים ים הערבה (ותמוהין דברי רשב"ם ר"פ דברים שכתב דים הערבה הוא ים סוף). ויש עוד (ביהושע י"א ה') מי מרום והוא נהר גדול סמוך לצפת והוא ימא דסמכו וע' שקלים שם דימא דסמכו הן מים מתוקים, וים כנרת (במדבר ל"א י"א) ובלשון ארמית ים גנוסר והוא עצמו ים של טבריא כי הים הזה סמוך לטבריא אבל ים סוף לא נמנה בין הימים שסובבין את א"י מפני שלא מנו כאן אלא הימים הסובבין את גבולי א"י שנחלקה למטות בני ישראל בפ' מסעי ואין ים סוף נוגע בגבולים הללו אלא שהוא הגבול המובטח לעתיד לבוא (בשמות כ"ג ל"א), אלא שראיתי בדרשה לר' סעדיה גאון שנעתקה מלשון ערבית (וויען תרכ"ח) על עשרת הדברות שכתב בדבור ד' ז' ימים ברא הקב"ה ומכלם בחר את ים סוף (ולשונו בערבית "קלזם" וביאר המתרגם שארץ סועץ הסמוכה לים סוף מכונה בלשון יונית "קלזם") כו' ובו הראיתי לעמי את מופתי ע"כ ואיני יודע מקור לזה ובפר"א פי"ח מצאנו בלשון אחר ז' ימים ברא הקב"ה ומכלם לא בחר אלא ים כנרת.
מלבי"ם
באו. בימי יהושע קבץ יבין מלך חצור את כל המלכים מלכי כנען על מי מרום להלחם עם יהושע (כנזכר יהושע יא) ועתה קבץ יבין מלכים שנית, וחנה על מי מגידו, על פי זה מרכיב המשורר את העבר עם ההוה, ויצייר כי מה שקרה עתה כבר היה אז, המלכים באו עם סיסרא ונלחמו, (אז בימי קדם כבר נלחמו מלכי כנען, בעזר מלך חצור), ומפרש עתה באו בתענך על מי מגדו, (תחת מה שבאו אז על מי מרום), בצע כסף לא לקחו, עוזרי יבין לא קבלו משכורת במלחמה זו, כמו שגם אז באו בחנם.