וְאֶת־עַ֣יִן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֗הָ וְאֶת־יֻטָּה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֣ים תֵּ֔שַׁע מֵאֵ֕ת שְׁנֵ֥י הַשְּׁבָטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ (פ)
Ayin avec sa banlieue, Youtta avec sa banlieue et Beth-Chémech avec la sienne: neuf villes, remises par les deux tribus en question.
עץ יוסף
ואמרין והערים כו' פי' אע"ג דקאמר קרא והערים אשר תתנו מאחוזת בני ישראל מאת הרב תרבו דמשמע דמ"ח עיר שיתנו ללוים יפרישו אותם מהשבטים כל אחד כפי הראוי לו בין רב למעט. מ"מ שש עיר אתהן ואת מגרשיהן היו משל שמעון שמהארבעים ושמונה עיר שצוה ה' לתת ללוים אתהן ואת מגרשיהן נתנו שבט יהודה ושמעון ערים תשעה כדכתיב בספר יהושע וקאמר הכא דששה מינייהו הוה משמעון ושלשתן לבד היו מיהודה. וזה היה מרוע מזלם שיתמעט חלקם (יפ"ת) וע"ש:
בית שמואל
(יוכבד) המ' יאכלו [יקוטא יוטלא] באלף [יוטא] אם קורין היו"ד בחולם או במלאפום יוטל. אם קורין היו"ד כהנ"ל [יוטליין] אם קורין היו"ד כהנ"ל והלמ"ד נוטה לפתח [יוטלין] אם קורין היו"ד כהנ"ל והלמד בחירק [יטא] כן יש לכתו' במדינות אלו שקורין היו"ד בחירק ובאלף כ"כ האחרוני' ולא כט"ז שכתב בה"א ע"ש הקרא ביהושע כתוב בשמות המקומות את יטה ואת מגרשי' [יטל] כן יש לכתו' במדינות אלו שקורין היו"ד בחירק ס"מ [יוכבד] המ' [יוטלין] [יודית יוכא] כינוי [ליוכבד יוכלא יעכלין יוכלין] ודינו כמ"ש באות בי"ת [ילתא] באלף [ינטא] אם קורין היו"ד בפתח: יענטא כן יש לכתוב במדינות אלו שקורין היו"ד בסג"ל [יענטלין יכט] כן יש לכתו' במדינות אלו: יכנט כן יש לכתו' במדינות שקורין בנון אחר הכף ס"מ ובט"ז כ' בשם חמיו ב"ח דצריך לכתוב אלף אחר היו"ד כיון דיש פתח תחת היו"ד [יראה] שם האשה נ"ש:
רלב"ג
צדוק בנו אחימעץ בנו. הנה לא זכר רק עד זמן דוד מערי אהרן השמיט בזה המקום יוטה וגבעון (יהושע כ"א ט"ז וי"ז) כי סמך על הכלל שזכר בסוף: