וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֵ֚יךְ תֹּאמַ֣ר אֲהַבְתִּ֔יךְ וְלִבְּךָ֖ אֵ֣ין אִתִּ֑י זֶ֣ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֥ גָדֽוֹל׃
"Quoi! lui dit-elle, tu prétends que tu m’aimes, et ton cœur m’est étranger! Trois fois déjà tu t’es joué de moi, en ne me révélant pas la cause de ta force si grande..."
שד"ל
וברשעת הגוים האלה: הנכון כדעת רמבמ"ן, לא כרש"י ורשב"ם, שאם כן מפני היה לו לומר. והנה וי"ו וברשעת ענינה התנגדות (quum, mentre, tandis que) ודוגמתה (למטה פסוק כ"ט) והם עמך ונחלתך, וכן מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי (בראשית כ"ו כ"ז), למה תקראנה לי נעמי וה' ענה בי (רות א' כ"א), איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי (שופטים י"ו ט"ו), מה לך לספר חקי וגו' ואתה שנאת מוסר (תהלים נ' י"ז).