כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ אֱלֹהֵ֣י מָֽעוּזִּי֮ לָמָ֪ה זְנַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֶתְהַלֵּ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב׃
car tu es mon Dieu, ma forteresse. Pourquoi m’as-tu délaissé? Pourquoi marché-je, voilé de tristesse, sous l’oppression de l’ennemi?
רלב"ג
החורים. השרים ומתאר אותם בלובן מצד שמחתם כמו שמתאר בעלי היגון בשחרות אמר למה קודר אתהלך (תהלים מ"ג ב') בל יתיצב לפני חשכים (משלי כ"ב כ"ט):