וַיִּסֹּ֤ב מֵֽאֶצְלוֹ֙ אֶל־מ֣וּל אַחֵ֔ר וַיֹּ֖אמֶר כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְשִׁבֻ֤הוּ הָעָם֙ דָּבָ֔ר כַּדָּבָ֖ר הָרִאשֽׁוֹן׃
Le quittant alors, il s’adressa à un autre, à qui il tint le même discours; les gens lui firent la même réponse que précédemment.
שד"ל
מול האלהים: אצל האלהים, כמו וקרבת מול בני עמון (דברים ב' י"ט), אל ירעו אל מול ההר ההוא (שמות ל"ד ג'), ויסוב מאצלו אל מול אחר (ש"א י"ז ל') והטעם הנח לך כל מה שיש בו צורך לנבואה מאת ה', והשאר תתן ביד אחרים.