וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֙יִךְ֙ קָרְחָ֔ה וְחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר׃
A cause de toi ils se raseront la tête, se ceindront de cilices; ils pleureront sur toi dans l’amertume de leur cœur, ce sera une plainte amère.
מחברת מנחם
השני, קרחי וגזי (מיכה א, טז), הרחיבי קרחתך כנשר (שם), לא יקרחו קרחה בראשם (ויקרא כא, ה), והקריחו אליך קרחא (יחזקאל כז, לא), בקרחתו או בגבחתו (ויקרא יג, מב), קרח הוא טהור הוא (שם יג, מ), עלה קרח עלה קרח (מ"ב ב, כג).