וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖ה הַמִּצְפָּ֑תָה וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֡הוּ וְיוֹחָנָ֣ן וְיוֹנָתָ֣ן בְּנֵֽי־קָ֠רֵחַ וּשְׂרָיָ֨ה בֶן־תַּנְחֻ֜מֶת וּבְנֵ֣י ׀ עופי [עֵיפַ֣י] הַנְּטֹפָתִ֗י וִֽיזַנְיָ֙הוּ֙ בֶּן־הַמַּ֣עֲכָתִ֔י הֵ֖מָּה וְאַנְשֵׁיהֶֽם׃
ils se rendirent auprès de Ghedalia à Miçpa: c’étaient Ismaël, fils de Netania, Johanan et Jonathan, fils de Karéah, Seraïa, fils de Tanhoumet, les fils d’Efaï de Netofa, et Yaazania, fils du Maakhatite, eux et leurs hommes.
מסכת סופרים
אלו כותבין וי"ו וקוראין יו"ד (אסורים) [אסורי] אבוגיל אנועך אולי אושר ארוצם בעוני (ביד) [בור] בהליכתם החפשות (דרכי) התעיף (המכעיסנו) [הכעסוני] הישר הנתינים המבינים ברזות גול דהיא היצא החרסית הלחות המביא הבציר (אילנו ושח עיניה) [וילונו ושחצומה] וצניף ואליל ותרמית וסוס ואתיקיהא ותילון (וחיאל) והכינו חוקך יציעו יעיר יעביר (ועיאל) יניעון יכסימו יכשילו לרוב לשור ליש לדיגים לסיג למשיסה למעניתם מיפעת מניות נטוות נוב נובי נפישסים שום עשיות עיפי (עברים) עתודים תניינא צעיריהם צעיריה (צעיפי) [צפיעי] :